טיפול במוסיקה, שפה ראשונית, ייחודית ומלאת צבעים.שיח מרגש בנושא  עם גב’ לילך יונה בלכמן

      

בשיח מרגש, צללנו אל הקסם שבמוסיקה, אשר בכוחה לחולל שינויים עמוקים בחיינו ועל ייחודיות התואר השני בטיפול במוסיקה.

גב’ לילך יונה בלכמן, פסיכותרפיסטית, תרפיסטית במוסיקה וחברת סגל ההוראה בתוכנית לתואר השני באמצעות אמנויות, .M.A טיפול במוסיקה.

 

מהו טיפול במוסיקה?

טיפול במוסיקה היא שיטת טיפול מתחום הפסיכותרפיה, שמייצר נקודות השקה וחיבורים בין הפסיכולוגיה לבין המוסיקה כאמנות וככלי להבעה יצירתית.

בהיותה שפה טרום מילולית, למוסיקה ישנן איכויות אותן ניתן לרתום בטיפול לביטוי תכנים רגשיים בלתי נגישים או חסומים וכן לאפשר יצירת סדר, ארגון ועוגנים בעולמו הפנימי של המטופל . 

בלב הטיפול במוסיקה נסובים הקשר והתקשורת בין מטפל למטופל, הדואט המשותף, שמשתקף הן באמצעים מוסיקליים והן באמצעות שיחה מילולית. 

בחדר הטיפול, פוגשים המטופלים דרכי ביטוי מגוונות למוסיקה, אשר כוללות:

אלתור, כתיבה והלחנה של שירים, נגינה בכלי נגינה שונים, משחקים מוסיקליים וכן האזנה משותפת למוסיקה. 

באנגלית, המילה “to play” נטענת בכפל משמעויות: לנגן ולשחק. 

שניים אלו מתקיימים בטיפול במוסיקה והופכים את מרחב הטיפול למרחב ביניים משחקי ויצירתי.

בטיפול, המטפל לומד לכוונן את ההקשבה שלו לכלל הביטויים הצליליים שיש בחדר, 

כאלו שמתקיימים בתוך המוסיקה, וכאלו שמתקיימים במטופל ובמרחב הטיפולי בחדר.

 

מי יכול לפנות לקבלת טיפול במוסיקה?

טיפול במוסיקה מתאים למגוון של קהלים, החל מגיל הינקות וכלה בקשישים. 

הטיפול נותן מענה לאנשים שחוו מצוקות נפשיות, טראומות או משברי חיים והוא עשוי לסייע לאנשים עם מגוון לקויות להגיע לרווחה נפשית. 

מטפלים במוסיקה משולבים כיום במערכת הבריאות, במחלקות שונות בבתי החולים, 

בבריאות הנפש, בטיפול בילדים בספקטרום האוטיסטי, במסגרות המיועדות לקשישים ובחינוך המיוחד.

מה הייחוד של טיפול במוסיקה לעומת טיפולים אחרים?

מוסיקה היא שפה, שפה ראשונית, ייחודית ומלאת צבעים. 

השימוש במוסיקה בתוך הטיפול מאפשר  ביטוי של רגשות ויצירת קשר ותקשורת באופן לא מילולי.  

בטיפול במוסיקה, המילים מתקיימות לצד המוסיקה ולעיתים המוסיקה לצד המילים. 

המוסיקה פותחת צוהר לחלקים חסומים, מודחקים, שקשה להביעם במילים והיא מאפשרת לתת לחלקים אלו ייצוג ומשמעות.

 

מהי תפיסה רב תרבותית בטיפול במוסיקה?

מוסיקה מקושרת לתרבות ויש לה ייצוגים שונים בתתי תרבויות, דתות וקבוצות. 

אפילו  המבטא, הביטוי הצלילי המרומז שמלווה את הגיית המילים, יכול לגלות לנו איפה האדם גדל ומהיכן ינק. 

תפיסה רב תרבותית בטיפול במוסיקה באה לידי ביטוי בגישה המכונה טיפול במוסיקה קהילתי (Community music therapy) אשר נוסדה לפני למעלה מעשירם שנה. 

גישה זו אתגרה את הנחות היסוד של הגישות המסורתיות בטיפול במוסיקה, וביקשה לחבר בין תרבות וחברה למוסיקה ולטיפול. גישה זו מוציאה את המטפל והמטופל מחדר הטיפול הסגור והמבודד, אל מרחבים קהילתיים פתוחים. יש כאן הרחבה של הקשר הטיפולי בין מטפל למטופל, לממד של חיבור אל הקהילה ושל שייכות אל החברה.

מטפלים במוסיקה בישראל עושים כיום עבודה טיפולית משמעותית במגוון רחב מסגרות והקשרים, כמו למשל מקהלות לאנשים עם צרכים מיוחדים, בטיפול בבני נוער המחפשים מסגרת טיפולית בטוחה ותומכת , במתן מקום לקשישים שרוצים להיפגש ולשיר יחד ובעוד פלטפורמות יצירתיות רבות. 

 

בהקשר לזה, זכורה לי ההתלבטות שלי כמטפלת צעירה, האם לצאת מגבולות הטיפול 

ולהיענות לבקשה של מטופל. 

המטופל, נער בספקטרום האוטיסטי שמצא את מקור החיים שלו בנגינה בפסנתר, הצטרף להרכב רוק וביקש ממני לבוא להופעה שלו. 

התלבטתי אז על הגבולות הנכונים ועל ההשלכות של יציאה כזו מתוך החדר המוגן החוצה. 

ובכל זאת, היה בתוכי קול שהביא אותי להיענות לו. 

שם, על הבמה, זכיתי לראות אותו מייצר אינטראקציה מלאת חיים, 

הדדית ושוויונית עם נערים בני גילו.

ראיתי את הברק בעיניים של הוריו ואת הכרת התודה שלו, על כך שחש נראה ומובן.

לראשונה, הוא הרגיש שייכות וקבלה.

משהו שכל אדם זקוק לו.

אלו רגעים יקרים שחקוקים בנרטיב הפנימי שלי על טיפול ומפגשים אנושיים.

 

כיצד עולם המוסיקה התחבר אלייך עוד לפני שעסקת בטיפול במוסיקה?

מוסיקה ליוותה אותי בילדותי והייתה חלק מהלך החיים בבית בו גדלתי. 

אני לא יכולה לומר שגדלתי על בירכיהם של הורים מוסיקאים, 

אולם המוסיקה תמיד הייתה שם ברקע, כמו ריח הבישולים והכביסה, 

והיוותה חלק מהתחושה של “לשוב הביתה”. 

בילדותי, שרתי במקהלות, ניגנתי בחליליות ובהמשך למדתי פסנתר ונחשפתי לסגנונות מוסיקליים שונים, שהרחיבו את עולמי. 

העיסוק במוסיקה כלל מפגשים חברתיים ונגינה משותפת, שהיה בהם איזה סוג של גילוי וחקירה. 

דווקא כאשר התרחקתי מהבית ויצאתי לשרות צבאי בקצה השני של הארץ, הבנתי, 

כי המוסיקה והנגינה חסרים לי.

 במהלך שירותי הצבאי הייתי מורה חיילת בבית ספר שדה אכזיב, שם הדרכתי ילדים ונוער בטיולים ובידיעת הארץ. 

היו אלו מפגשים קצרים עם אנשים, שבאו ליום יומיים של טיול בגליל ובמהלכם קרה איזה קסם בזכות האפשרות למפגש אנושי, נקי מאורח החיים השגרתי ומרעשי העיר. 

היה לי ברור שארצה לעבוד עם אנשים בתחום טיפולי, ושהמוסיקה צריכה להיות חלק ממנו. באותה תקופה גם פגשתי לראשונה מטפלת במוסיקה והתוודעתי לקיומו של התחום הטיפולי הזה, שסיקרן אותי ועורר בי המון עניין. 

 

אני זוכרת שחיפשתי באופן אקטיבי להיפגש עם מטפלות במוסיקה, שוחחתי עימן ולמדתי מדרכן. הייתה לי סקרנות גדולה להבין ולחקור את הגשר הזה שבין המוסיקה למרחב הנפשי. במקביל, במהלך שירותי הצבאי, הקמתי פלטפורמה של מפגשי טיול בטבע בין אנשים שהמוסיקה קרובה לליבם. 

חלקם היו מוסיקאים חובבים וחלקם פשוט נהנו לשיר וליצור יחד. 

במפגשים הללו שנקראו מפגשי “מוסיקה בטבע” השתתפו אנשים מתרבויות מגוונות, והם הביאו לקבוצה את המוסיקה שלהם בנגינה, באלתור משותף ובשירה. 

לא הייתי אז מטפלת במוסיקה והמפגש לא היה טיפולי, אבל גם ללא היכולת להמשיג מה בדיוק קורה שם מבחינה רגשית ובינאישית, ניתן היה לחוש את העוצמה האדירה שביצירה ובהקשבה המשותפות. 

החוויות האלו יצרו חיבורים בלתי אמצעיים בין חברי הקבוצה, שהיו מרקעים ומתרבויות שונות והותירו אצלי רושם עמוק על הכוח האדיר שיש למוסיקה.

אני מניחה, כי היום היו משייכים זאת לתחום של תרפיה במוסיקה קהילתית ואפשר היה לחשוב על האמת הרב תרבותית שהזדקקה מתוך המפגשים.

 

ספרי על חלקך בסגל ההוראה של התואר .

“ניתנה לי הזכות להיות חלק מסגל ההוראה בתכנית לתואר שני בטיפול במוסיקה. 

במסגרת תפקידי, אדריך את הסטודנטים בשלבי הפרקטיקום, 

שהוא חלק מהותי מתהליך ההכשרה.

מדובר בסטודנטים אשר מתחילים להיבנות ולהתגבש כמטפלים במוסיקה. החשיפה העוצמתית למפגש הטיפולי בשטח זורעת את זרעי הזהות שלהם כמטפלים. 

בתהליך ההדרכה הקבוצתית, ישנו ליווי שבועי שמטרתו להעניק מעטפת רגשית ומקצועית,

מעטפת שתאפשר לכל אחד ואחת מהם לפתח זהות אישית ומקצועית אינטגרטיבית.  

 

שתפי במשפט השראה אשר מלווה אותך בדרכך כמטפלת.

“המוסיקה יודעת עלינו כל מה שיש לנו לדעת על עצמנו”. / אבות ישורון.

אם בטיפול, המטפל והמטופל חותרים לאיזו אמת נפשית, לידיעה, אז במובנים רבים המוסיקה היא תווך שפותח אפשרות לידיעה של האדם את עצמו. 

גם כיום, לאחר יותר מעשרים שנים בתחום הטיפול, ותוך כדי למידה מתמדת, אני מנסה בתוך המפגש הטיפולי לתת מקום לחלק האינטואיטיבי, הנקי הזה, שאינו מעוגן בתיאוריות ובהגדרות. להשאיר מרווחים חשובים בתוך ההקשבה שלי.

 

 

רוצים לדעת עוד אז תלחצו כאן ותשאירו פרטים