תכירו את נבחרת המרצים שלנו והפעם את ד”ר יעל שרגא רויטמן, מרצה בחוג ללימודי חברה וחינוך ומתמחה בלימודי מוגבלות ונגישות. רויטמן קידמה את תחום הנגישות בקריה האקדמית אונו שהפכה למובילה בתחום נגישות בהשכלה הגבוהה. בשיחה עמה היא גם מספרת על הקשר האישי שלה לנושא “גדלתי לצידו של אח עם מוגבלות שנתן לי את השיעור הכי חשוב בנושא”
הביטוי ‘מגדל השן האקדמי’ מתייחס למקום מנותק ונישא מעל כולם, אך הקריה האקדמית אונו חרתה על דגלה את ערך המעורבות החברתית ויצירת תוכניות לימוד פרקטיות המשלבות בין התיאוריה למעשה ובין האקדמיה לקהילה. ד”ר יעל שרגא רויטמן, מרכזת את תחום ההתנסות המעשית בתואר הראשון בחינוך וחברה במיקוד לימודי מוגבלות ונגישות. תחום זה צובר תאוצה בשנים האחרונות ונלמד באופן ייחודי בקריה האקדמית אונו: “התואר מיועד עבור אנשים שרוצים להשתלב או להוביל שינוי בעולם הנגישות והמוגבלויות” מסבירה רויטמן ומציינת “בוגרי המסלול מקבלים ידע חינוכי וחברתי עשיר והוליסטי, כלים חינוכיים שימושיים עם התנסות מעשית בשטח, מאפשר השתלבות מהירה יותר בשוק העבודה”.
רויטמן, מרפאה בעיסוק וחלוצה בקידום התחום בקרב סטודנטים עם הפרעות למידה וקשב, הינה מורשית הנגישות הראשונה שהשתלבה במרכז תמיכה אקדמי. הייתה שותפה בפרסום נייר עמדה מקצועי בנושא, ופרסמה מדריך נגישות לצוותי הוראה. כמו כן, הייתה שותפה לצוות מחקר שעסק בנגישות השכלה גבוהה למוסד לביטוח לאומי. אך מעבר לניסיון ולידע הרב שצברה לה גם נגיעה אישית לנושא ” גדלתי עם אח עם מוגבלות שכלית ואוטיזם” היא משתפת. “שלומי היה אחי הבכור וגדול ממני בעשר שנים”. לפני 18 שנים הוא נפטר “לחיות ולגדול עם אח עם מוגבלות זה תמיד מורכב. הוא אומנם היה חלק מהמשפחה, אך הייתה הרחקה שלו למסגרת חינוכית ואני כילדה הסתרתי את קיומו, כך שלא תמיד ידעתי מה לענות כששאלו אותי ‘אם יש לי אח'”.
רק בתואר הראשון רויטמן החלה לדבר על אחיה כאשר החלה להתעניין במקצועות טיפוליים “באקדמיה נחשפתי לעולם השקום וההכלה כאשר חיפשתי את דרכי בעולם הטיפול”.
אחרי לימודי ההסמכה למורשית נגישות שירות החלה רויטמן לייעץ למוסדות בנושאים הנוגעים לשיפור הנגישות בהם, והפכה לרכזת הנגישות של הקריה האקדמית אונו. “אט אט חדרה ההבנה למוסדות שבמקום שהאדם עם המגבלות יהיה עסוק בלהתאים עצמו לסביבה, הבינו כולם שהסביבה צריכה להתאים עצמה לאדם עם המוגבלות. את הקריה האקדמית אונו מייחדת הפתיחות כלפי נושא הנגישות לכל אורך שדרת התפקידים – מהתמיכה הטכנית ועד למנכ”ל. מצאתי פה בהחלט דלת פתוחה והבנה של חשיבות הנושא עבור סטודנטים עם מוגבלויות. זהו חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. יש פה באופן ייחודי תקן עבור עובדת שמלווה מרצים ומסייעת להם בהנגשת ההוראה, תקן שלמיטב ידיעתי לא ניתן למצוא במקומות אחרים”.
ספרי לי על הלימודים בתואר הראשון בחינוך וחברה בהתמחות של נגישות ומוגבלויות ?
“ראשית: בניגוד ללימודי ‘חינוך מיוחד’ אנחנו לא מתמקדים רק בחתך הגילאים שבין 3 ל 21, אלא לומדים את כלל מעגל החיים של א.נשים עם מוגבלויות, מלידה ועד זקנה המהווים 1.5 מיליון אנשים בישראל. המיקוד שלנו הוא בתחום הבלתי פורמלי – תנועות נוער, קבוצות ספורט, פרויקטים קהילתיים, תעסוקה ובכל אלו אנחנו לא מסתכלים על הלקות אלא על האדם עצמו. מה השאיפות שלו? עד כמה הסביבה נגישה עבורו? מלמדים סנגור עצמי. כך אנחנו יוצרים סטודנטים מעורבים”.
לפני שנתיים הפכה למרצה מן המניין בחוג לחינוך וחברה בנושאים הקשורים לנגישות, היא אחראית על השתלבות של סטודנטים בהכשרות מעשיות בשטח, “למשל אנחנו שותפים לפרויקט של סטודנטים שמלווים נשים שמתגוררות בהוסטל, שם אנו מכינים אותן למעבר הדרגתי לדיור בקהילה. בפרויקט נוסף סטודנטים משתלבים במיזם של הדרכת אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לשימושי מחשב ורשת. מיזם אחר כולל פיתוח של מועדונית משולבת לילדים עם ובלי מוגבלות, וזה רק קצה הקרחון. בנוסף, בהכשרה המעשית שלנו בחוג לחינוך אנחנו מוודאים כי סטודנטים עם מוגבלות ישתלבו במקומות נגישים עבורם ויקבלו הדרכה וליווי מותאמים לקצב הלמידה האישי שלהם”.
איך הקריה האקדמית אונו מיישמת בפועל את מדיניות הנגישות וההכלה ?
רויטמן : “בקריה האקדמית אונו, עשו התאמות אקוסטיות לסטודנטים עם הפרעות שמיעה והפרעות קשב, חידשו מדרגות עם פסי אזהרה, יש לנו בקריה האקדמית אונו שילוט קולי, ועשינו פיילוט של תמלול שכולל הכנסת מערכת תמלול אוטומטית לכיתות הלימוד. בספריה המרכזית מותקנים אמצעי עזר שונים ביניהם מכשיר טלוויזיה במעגל סגור (טמ”ס), טקסטים אלקטרוניים, אוזניות אוטמות רעש, תוכנת הקראה והגדלה, מכונת צילום והדפסה נגישים.
מידי שנה אנו עושים פעילויות להעלאת המודעות לזכויות אנשים עם מוגבלות, וכן הדרכות לסגל האקדמי והמנהלי בנושא. כמו כן פרסמנו הנחיות בנושא בניית סילבוס נגיש ומצגת נגישה.
אחת לחמש שנים מתבצעת בקרה עצמית על מצב הנגישות בקמפוס ועריכת סקר נגישות. אנחנו כל הזמן מחפשים חידושים בתחום ובודקים האם הם מתאימים עבור הסטודנטים שלנו”.
הקריה האקדמית אונו חרתה על דגלה את ההכרה והעזרה לסטודנטים מכלל המגוון החברתי והאנושי בישראל. בהתאם לכך היא מפעילה תוכניות ליווי אקדמי שמותאמות לאוכלוסיות עם צרכים ייחודיים. נדגיש כמה מהן: תוכנית “להיות סטודנט” – אשר מיועדת לסטודנטים שיש להם מוגבלות מורכבת וזכאים לשירותי שיקום. בתוכנית זו יוכלו החל מהשנה הבאה לקבל מימון עבור הלימודים.
תוכנית “קשב באקדמיה” מעניקה סיוע לסטודנטים שמאובחנים עם הפרעת קשב. אלו מקבלים תמיכה לימודית, מנהלית וחברתית שעוסקת בנושאים רלוונטיים לאנשים עם הפרעות קשב, כמו – ניהול זמן ומשימות, עזרה בביורוקרטיה מול מדור רישום וכד’.
מרכז התמיכה והנגישות האקדמית (מתנ”א), הוקם בקריה האקדמית אונו במטרה לאפשר לכל סטודנט עם לקות למידה, מוגבלות, או קושי בלימודים מסיבה כלשהי, ללמוד באקדמיה באופן המיטבי עבורו. לצורך כך ניתן לעשות התאמות בדרכי ההיבחנות, לבנות אסטרטגיות למידה, התמודדות עם חרדת בחינות, קורסי אנגלית אשר מותאמים לסטודנטים עם לקות למידה שפתית ועוד.
השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר בהקדם
