הקורס יעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של סדרי הדין במשפט האזרחי ובמגמות התפתחותם, תוך גישה ביקורתית ומעמיקה, המדגישה את ההיבט הפרקטי, ומתוך תפיסה כי הדרך למימושה של הזכות המהותית מתחילה, ולעיתים אף מסתיימת, בסדרי הדין הפרוצדוראליים.

מטרת הקורס היא להביא את התלמידים להכרות עם התיאוריה של סדרי הדין, ולהיכרות עם כללי סדרי הדין הישראליים. הקורס משלב בין עיסוק בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של סדרי הדין. בין הסוגיות שידונו בו: ההבחנה בין זכות מהותית לזכות דיונית; השיטה האדוורסרית והשיטה האינקוויזיטורית; הוראות סדר הדין בראי המהפכה החוקתית ועקרון תום הלב, סמכויות בתי המשפט: סמכות עניינית, מקומית ובינלאומית , פתיחת הליך המשפטי: כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד; איחוד עילות ופיצול סעדים, הליכים מקדמיים לדיון: ישיבה מקדמית, מהו”ת, גילוי מוקדם, קדם משפט, הדיון: זמנים, סדרי דיון, סיכומים, פסק דין וערעורים, סדרי דין מיוחדים: סדר דין מהיר, תביעה לפינוי מושכר, בקשות בכתב, סדר דין מקוצר בהוצל”פ, סעדים זמניים: עיקול, מניעה, כינוס נכסים, תפיסת ראיות, עיכוב יציאה מן הארץ וסעדים נוספים. הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים אזרחיים: פסיקה בדרך של פשרה, בוררות, גישור ומו”מ ישיר כפי שמשתקפים בסדרי הדיון בבתי המשפט וכן מחוצה להם. תובענות ייצוגיות.

הכרת עקרונות היסוד וההיסטוריה של שיטת המשפט בישראל; הכרות עם מערכת בתי המשפט בישראל; לימוד מקורות המשפט השונים, המהותיים והביבליוגרפים; הקניית מתודה של ניתוח חקיקה ופסיקה; היכרות עם כללי הפרשנות של המשפט וכללי אזכור מקובלים של מקורות משפטיים; הנחת תשתית לעריכת מחקרים משפטיים וכתיבת עבודות תוך שימוש במאגרי מידע משפטיים.

הקורס נועד להקנות לסטודנטים בשלבים המתקדמים של לימודיהם כלים אקדמיים ופרקטיים לביצוע מחקר משפטי. בקורס ילמדו עקרונות כלליים למחקר משפטי כולל עבודה סמינריונית, עקרונות יסוד, גישות ותיאוריות לביצוע מחקר משפטי במשפט הישראלי, שימוש במקורות משפטיים שונים, איתור וניתוח חקיקה ראשית ומשנית וכן חקיקה היסטורית, וכלי עזר לחקיקה.

נעסוק במשפט משווה ובכללו עקרונות לביצוע משפט משווה ולבחירת מערכת משפטית מתאימה, וכן נלמד מבוא למשפט אמריקאי ואנגלי, הכולל את המקורות המשפטיים העיקריים, היחודיות בשיטות משפט אלו לעומת ישראל, מאגרי מידע לאיתור מקורות בשיטות אלו וכן דרך ההשוואה וכתיבתה. 

נדון בקורס בדרך השימוש בפסיקה במחקר משפטי וכן באיתור וניתוח ושימוש בפסיקה מסוגיה השונים, שימוש במקורות משפטיים משניים ובמאגרי מידע דיגיטליים וכן כללי ציטוט ואזכור אחידים והפנייה נאותה למקורות משפטיים.

דיני קניין הם הדינים החלים על נכסים והם המסדירים את היחסים המשפטיים החלים בין בני אדם (ובכלל זה אישיות משפטית מלאכותית) ביחס אליהם. הקורס יבהיר מהי זכות קניינית וכיצד היא מתייחדת לעומת סוגי זכויות אחרים בעולם המשפט; מהם סוגי הנכסים שלגביהם הזכות עשויה לחול; מהם סוגי הזכויות השונים הקיימים ובאילו אופנים ניתן לרכוש אותם; מהו

ההסדר המשפטי במקרה של תחרויות בין זכויות קנייניות ואחרות ביחס לאותו נכס ועוד. מטרת הקורס היא לפתח הבנה יסודית של דיני הקניין בישראל, תוך התייחסות, בין היתר, למשפט משווה רלוונטי ולצרכי השוק והמסחר.

תיאור הקורס ומטרתו: הצגה וניתוח ביקורתי של הדינים החלים על חברות מסחריות, שהן החברות שמניעות במידה רבה את הכלכלה בארץ ובעולם. הקורס יקנה בסיס תיאורטי ונורמטיבי ביחס לדינים החלים על חברות אלה, יסקור את מושגי היסוד השונים הרלוונטיים לתחום זה, ויעסוק באתגרים המשפטיים הקיימים בפעילות של חברה, בהתחשב באופיה כאישיות משפטית מלאכותית.

בין היתר, בקורס ייבחנו היחסים בין שלושת קבוצות השחקנים העיקריות הסובבות את החברה: הבעלים, מנהלי החברה ונושיה. במסגרת זו ייבחנו ניגודי האינטרסים בין הקבוצות, והשפעתם על החברה ועל הגשמת מטרותיה, כמו גם על האופן שבו דיני תאגידים מתמודדים עם ניגודים אלה. הקורס יתמקד בהבנה וניתוח מעמיק של הדינים החלים על הצדדים, והאופן שבו הם משפיעים על הצדדים ומכווינים את התנהגותם כבסיס להבנה של דיני תאגידים ומטרותיהם ומתוך כך גם הבנה של הכלכלה והשוק המקומיים והגלובליים.

תיאור הקורס ומטרותיו: קורס זה עוסק בדיני אכיפת חיובים וחדלות פירעון ומתמקד בדיני ההוצאה לפועל, ובדיני חדלות פירעון של יחידים ושל תאגידים. להליכי אכיפת חיובים ולדרכים שבאמצעותן זוכה/נושה יכול לגבות את החוב כלפיו יש חשיבות גדולה במישור המעשי, שכן במקרים רבים באמצעותם מוציאים מן הכח אל הפועל זכויות. במקביל, הליכי חדלות הפירעון מיועדים להסדיר נסיבות של כשל פיננסי וכלכלי רוחבי ומקנים כלים לנושים ולחייבים במקרי-קצה אלה. מטרת הקורס היא להבין את המסגרת המשפטית העוסקת בנסיבות של אי-פירעון חיוב, ואת האתגרים העומדים בפניה, בהתחשב בניגודי האינטרסים המובהקים שעשויים להיות קיימים בין השחקנים השונים, אשר הינם אינהרנטיים להליכים אלה וכן לנתח את ההשלכות השונות של נסיבות כשל פירעון – כלכליות, חברתיות ואחרות.

היכרות עם עקרונות וסוגיות יסוד בדיני החוזים. הקניית כלים להתמודדות עם סוגיות תיאורטיות ומעשיות בדיני חוזים.

הנושאים שיילמדו בקורס: הקורס יעסוק בלימוד דיני החוזים הכלליים ובדיני התרופות בגין הפרת חוזה. הקורס יחולק לארבע חטיבות לימוד מרכזיות.
חטיבה ראשונה עוסקת בכריתת חוזה. במסגרת זו נלמד את המכניזם לבדיקת הרגע בו נפגשו רצונותיהם של הצדדים: העדה על גמירת דעת ומסוימות, ואת הטכניקות השונות לכריתת חוזה (הצעה וקיבול, זיכרון דברים, מכרז). נעסוק בחובת תום הלב המוטלת על הצדדים למשא ומתן, ובדרישת הצורה בדיני חוזים.
חטיבה שנייה עוסקת בפגמים בכריתת חוזה ובעילות לביטולו: טעות, הטעיה, כפיה ועושק, ובפגמים ‘מלאכותיים’ של חוזה למראית עין וטעות סופר.
בחטיבה השלישית נדון בתוכן החוזה. במסגרת זו נעסוק בפרשנות חוזה, בהשלמה של חוזה חסר, ובאפשרויות העומדות בפני בית המשפט להתערב בהסכמת הצדדים, ולבטל או לשנות חלקים מן החוזה או את החוזה כולו. נעסוק הן בדוקטרינות הקיימות בחוק החוזים הכללי והן בחוק החוזים האחידים. עוד נדון בחוזה על-תנאי.
החטיבה הרביעית של הקורס תעסוק בהפרת חוזה, באחריות החוזית ובתרופות העומדות לנפגע מן ההפרה.

במהלך הקורס ייחשפו התלמידים לכיווני החשיבה התיאורטיים המרכזיים הקיימים כיום אודות דיני החוזים. נתאר את התפתחות דיני החוזים הכללים בישראל לאור כיווני חשיבה אלה והשפעתם על דיני החוזים הישראליים בשנים האחרונות .עוד נעסוק, בין היתר, בזיהוי העילות המשפטיות, תוך מיקומן הגראפי על “ציר הזמן” הכרונולוגי בדיני החוזים. נעסוק בפתרון אירועונים משפטיים ונאמץ מתודה סדורה וכרונולוגית לזיהוי עילות וטענות בדיני החוזים.

הקורס יעסוק בדיני הנזיקין בישראל כפי שהתעצבו בפקודת הנזיקין ובחקיקה המאוחרת של הכנסת. נושאי הקורס: מטרות דיני הנזיקין, היחס בין דיני הנזיקין לבין ענפי משפט שונים ומשטרי האחריות השונים; העוולות השונות בפקודת הנזיקין ומחוצה לה: הפרת חובה חקוקה, רשלנות, אחריות למוצרים פגומים ותקיפה; הגנות; אחריות שילוחית; אחריות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; הסעדים בדיני נזיקין: ציווי, פיצויים וחישוב פיצויים בגין נזקי גוף.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים אפשרות להכיר ולהעמיק בסוגיות נבחרות המעניינות אותם מתוך המשפט הפרטי.

זו יכולה להיות סוגייה הלקוחה מתוך ענף משפטי שנלמד במהלך השנתיים הראשונות ללימודים, או סוגייה שאינה מוכרת לסטודנט מלימודיו הקודמים.

הגישור (Mediation) הינו הליך ליישוב סכסוכים בו הצדדים מנהלים משא ומתן לסיום הסכסוך בסיועו של צד שלישי – המגשר.

גם הליך הגישור מבוסס על התפיסה שהכרעה ,(ADR) כחלק מתנועה רחבה יותר של הליכים חלופיים לפתרון סכסוכים שיפוטית איננה מהווה תמיד את הדרך הטובה ביותר לפתרון סכסוכים. ייחודו של הגישור הוא בכך שההכרעה הינה מוסכמת בין הצדדים ולא מוכתבת על ידי צד שלישי.

אך לגישור משמעות רחבה בהרבה מעבר למובן המוסדי הצר שלו כתחליף לבית המשפט. הגישור מבטא פילוסופיית חיים הנשענת על תפיסות מעוררות מחשבה ביחס לשאלות רבות כגון: האופן בו אנחנו מגדירים את מטרותינו ואת זהותנו; הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות ואת האנשים האחרים סביבנו; דפוסי התקשורת שלנו; דפוסי ההתמודדות שלנו עם בעיות ועוד. ככזה, הגישור מתפתח כענף בינתחומי, בו נפגשים רעיונות מתחומי הכלכלה, המשפט, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, החינוך, האמנות ועוד .

במהלך הקורס נעסוק בהיבטים פרקטיים ותיאורטיים של הליך הגישור, הסטודנטים יכירו את העקרונות התיאורטיים והמתודולוגיים של המשא והמתן המשתף.

הסטודנטים יכירו את העקרונות התיאורטיים והמתודולוגיים של הליך הגישור.

הסטודנטים יכירו ויתרגלו באופן ראשוני את המיומנויות והכלים לניהול משא ומתן משתף ולניהול גישור.

הרשות המנהלית תופסת מקום מרכזי בניהולה של המדינה המודרנית. המשפט המנהלי מסדיר את פעולתה של הרשות המנהלית ובכלל זה את יחסיה עם רשויות השלטון האחרות, יחסיה עם היחיד, יחסיה הפנימיים, גדר סמכויותיה, שיקול הדעת שלה, הליך קבלת החלטותיה ואופן הפיקוח עליה. בקורס נעסוק בשאלות אלו, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הקונקרטית.

מטרות הקורס: רכישת בסיס ידע רחב בסוגיות היסוד בהן עוסק המשפט המנהלי בכלל והמשפט הישראלי בפרט. רכישת כלים לניתוח וביקורת של סוגיות במשפט המנהלי. התנסות בניסוח טענות ודעות בסוגיות במשפט המנהלי.

בקורס “דיני עונשין” אנו יוצאים לברר מהם כללי ההכרעה שעורכי דין ושופטים מפעילים על זירת הפשע. למדינת ישראל נתונות סמכויות נרחבות לחקור את אזרחיה (ולא רק אותם, למשל – גם אזרחים זרים שמבקשים לפגוע במדינה), להעמידם למשפט ולהכניסם לבית הסוהר, לעתים לעולם.
סמכויות מרחיקות לכת אלה מעוגנות בכללי המשפט הפלילי ומסורות בעיקרן בידי מי שאמונים על ענף משפטי זה: עורכי דין מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית המחליטים על הגשת כתבי אישום וטוענים להרשעה; סניגורים המבקשים לשכנע בחפות לקוחותיהם ושופטים המכריעים בדין (ובמקרה של הרשעה גם גוזרים את העונש). דרכיו של הפשע מוכרות לנו היטב ממדורי הפלילים בתקשורת הפופולרית. ואולם, לעומת קורא העיתונים הממוצע, למשפטן ולמשפטנית הפליליים נתונה זווית מבט ייחודית על התרחשות האירועים. בידיהם הצופן, “ספר הדקדוק הפנימי” של המשפט הפלילי – הוא חוק העונשין, תשל”ז-1977 – שבעזרתו הם יודעים לפרק את נתוני האירוע לאבני היסוד של האחריות הפלילית ולהרכיבם מחדש לכדי הכרעה – אשם או זכאי, ואם אשם – במה אשם. לימוד ועיון בחוק העונשין נותנים בידי המשפטן והמשפטנית את הכלים לבדל את דרגות החומרה המשתנות של עבירות הרכוש והמין. להבחין בין רצח (שדינו מאסר עולם), גרימת מוות בקלות דעת (שדינה 12 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (שדינה 3 שנות מאסר). לקבוע מתי אדם המזדמן למקום ביצועה של עבירה ייחשב שותף לפשע. לסמן את מבצעי העבירה העיקריים, את המשדלים לדבר עבירה, את המסייעים לעבירה ואת מנהיגי ארגוני הפשיעה. לאתר את העבירה שתיוחס למתנקש הכושל שהחטיא את יריבו וניפץ את שמשת רכבו – וגם את העבירה שתיוחס לנאשם שכיוון לשלוח מסר מרתיע באמצעות ניפוץ שמשמת הרכב של יריבו, אך החטיא ובשוגג קטל את היריב עצמו.

נעסוק אם כן בעבירות ובעונשים. נתחיל את הסמסטר בשאלות המופשטות – מהי העבירה הפלילית וכיצד היא נבדלת מכללי משפט אחרים? מהו היחס שבין ערכי החברה לבין העבירות שבחוק? מהו מקור סמכותה של המדינה להעניש את אזרחיה? מהם צידוקי הענישה, ובמלים אחרות, מהן התכליות הציבוריות שהענישה משרתת? כיצד משפיעים ערכי המשפט החוקתי על דיני העונשין? לאחר מכן, משיעור 3 ואילך, נלמד את יסודות האחריות הפלילית: היסוד העובדתי בעבירה (מעשה לעומת מחדל, נסיבות לעומת תוצאות); דרישת הסיבתיות; היסוד הנפשי בעבירה (כוונה, אדישות, קלות דעת, רשלנות); הרפורמה בעבירות ההמתה; הניסיון הפלילי; השותפות לעבירה ואחריותם הייחודית של מנהיגי ארגוני פשיעה.

הקורס עוסק בדרכי הוכחת עובדות בהליכים משפטיים (פליליים, אזרחיים ואחרים), לרבות ליטיגציה (ייצוג בבית המשפט, חקירות עדים וטיעון). בצד ידיעה יסודית של הדין, הקורס מיועד גם להקנות לסטודנטים כלים בסיסיים ופורמליים להבנת ההיבטים העובדתיים של ההליך המשפטי. אף שהדגש בקורס הוא על הפן המשפטי של דיני הראיות, הקורס כולל גם מספר היבטים טקטיים ואסטרטגיים הכרוכים בניהול ההליך בבית המשפט כהכנה לקראת לימודי הקורס בסדר דין פלילי.

הקורס עוסק בהליך הפלילי ומתמקד בהיבטים המשפטיים של סדרי הדין הפליליים בצד חשיבה אסטרטגית בניהול ההליך ושימוש באמצעים טקטיים. בקורס זה מיושמים הכלים שנרכשו בקורסים בדיני עונשין ובדיני ראיות באופן שיטתי תוך הקנייתם של כלים אסטרטגיים וטקטיים מתקדמים יותר דרישות קדם: הקורסים דיני עונשין ודיני ראיות.

הקורס יעסוק במהות המשפט הבינלאומי ובמקורותיו ויישום עקרונות היסוד שלו במספר תחומים. המטרה הינה לבחון את חשיבותו ומגבלותיו של המשפט הבינלאומי ואת השפעתו על המערכת הפוליטית הבינלאומית תוך מתן דגש על התפתחות ההגנה הבינלאומית על זכויות אדם.

המשפט הבינלאומי הפומבי הוא מערכת משפט שנוצרה על ידי הקהילה הבינלאומית, ומגבילה את הפעולות של מדינות, ארגונים, ולעיתים גם פרטים בשורה ארוכה של סוגיות החוצות גבולות פורמליים של מדינות.  כמו כל מדינה, גם ישראל כפופה לכללי המשפט הבינלאומי הפומבי. התקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה הביאו אל  חזית הדיון הציבורי כללים שונים מתחום המשפט הבינלאומי ומוסדותיו, והפכו את הדיון בו לרלוונטי במיוחד. במהלך הקורס ידונו נושאים כגון דיני הלחימה; הדיון בבית הדין הבינלאומי בתביעת דרום אפריקה נ’ ישראל; ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי לאשר פתיחה ביקרה כנגד ישראלים; מעמדה של רצועת עזה ועוד.

המשפט הבינלאומי משקף גישה מסוימת (ורבת – פנים) ונותן כלים מסוימים ליצירת מסגרת ותכנים של סדר בשאלות אלו. קורס היסוד במשפט בינלאומי מיועד להציג בפניכם את הגישה ואת הכלים הללו, להקנות לכם הבנה של היסודות הנורמטיביים עליהם הוא בנוי, וידע ומיומנות באשר להפעלת העקרונות הפרקטיים (הנגזרים) שלו, כך שבסיומו יוכלו הסטודנטים לגבש דעה עצמאית ביחס לטיבו, ליתרונותיו ולמגבלותיו, כמו גם לנתח סוגיות משפטיות ספציפיות בתחומו.

דיני המשפחה בישראל ובעולם מבקשים להסדיר את המבנה המשפחתי, חלוקת התפקידים בו ובעיקר את פירוקו בעת משבר חלילה. דינים אלו מתמודדים עם מתחים בלתי פוסקים בין דת ומדינה, שמרנות וליברליות ובין הפרטי לציבורי.

הקורס נועד להקנות לסטודנטים התמצאות בסבך זה, תוך היכרות מעמיקה עם הדין הקיים בישראל ופיתוח כלים להבנה וניתוח של שינויים עתידיים הצפויים בו. לצורך כך נעסוק: בהסדרתו הרצויה של התחום; בסוגיות ייחודיות הנובעות מן הדין הדתי החל בדיני המשפחה הישראליים; בקשיים הנובעים מסמכות השיפוט המקבילה בסוגיות נלווי הגירושין כגון מזונות אישה, מזונות ילדים, רכוש ועוד.

מבין נושאי הלימוד: סמכות עניינית: דבר המלך במועצה, חוק שיפוט בתי דין רבניים, בית המשפט למשפחה, החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג, נישואין וגירושין, נישואין אזרחיים, נישואין פרטיים, ידועים בציבור, הלכת השיתוף הרכושי, חוק יחסי ממון, הסכם ממון, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת.

הקורס ידון בעקרונות היסוד של שיטת המס הישראלית כמו גם בהלכות וההתפתחויות המרכזיים בתחום. הקורס יקנה כלים סדורים להבנת שיטת המס, פועלה, והשפעותיה השונות הן במישור הפרטי-אישי והן במישור הציבורי -מדיניותי.

הקורס יעסוק בנושאים מרכזיים בדיני מיסים כגון הגדרת המונח הכנסה, יחידת המס, בסיסי המס השונים, עקרונות חלוקת נטל המס, ההבחנה בין הון לפירות, התרת הוצאות ואיסורן, ופרשנות במיסים. נושאים נוספים שילמדו נוגעים למטרות מערכת המס וסיווג הכנסה. הקורס יתרכז בפקודת מס ההכנסה ונושא מיסוי היחיד בגבולות מדינת ישראל. בהתאם למגבלות הזמן, נושאים נוספים לדיון מקדמי הינם: מיסוי רווחי הון ומיסוי בינלאומי.

הקורס סוקר את הנושאים המרכזיים בכללי האתיקה המקצועית בישראל ממספר נקודות מבט. הסטודנטים/ות יידרשו לקרוא לקראת כל הרצאה את הדין הרלוונטי, וזה ייבחן במהלך ההרצאה מפרספקטיבות תיאורטיות שונות, בהן פילוסופיה מסורתית (מציאת הדין הרצוי משיקולי אתיקה יישומית בהם גמול, הרתעת הכלל והרתעת הפרט), ביקורת כלכלית (כשלי שוק הנובעים מייחוד המקצוע וממעמדה של לשכת עורכי הדין; הצורך ברגולציה וכיוצא באלה) וביקורת חברתית (הדין כסטטוס קוו של מאבקי כוחות בין עורכי/ות דין וקבוצות אחרות, בהן מתמחים/ות, שופטים/ות, לקוחות וצדדים שלישיים לעסקאות, ושל מאבקי כוחות פנימיים בין ותיקי/ות המקצוע והנכנסים/ות בשעריו בין “פליליסטים/ות” ו”אזרחיסטים/יות” וכיוצא באלה).

נושאי הקורס: מעשים שאינם הולמים את המקצוע; חיסיון עורך/ת דין-לקוח/ה; ניגודי עניינים; היבטים אתיים של שכר טרחה; פרסום, פרסומת ושידול לקוחות; עיסוקים שיוחדו לעורכי/ות דין ועיסוקים שנאסרו עליהם/ן; היבטים אתיים של ניהול משרד; דילמות סביב סוגיית הלקוח/ה המשקר/ת; קבלת תיק לטיפול והפסקת טיפול; חובות קולגיאליות; חובות כלפי הצד שכנגד וחובות כלפי בית המשפט. במקביל, הקורס נוגע בנושאים פרקטיים הנושקים לתחום האתיקה המקצועית, כהכנת עדים לקראת משפט וחקירת עדים.

מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לדיני ניירות ערך.

הקורס יעסוק בעיקרון המרכזי של חוק ניירות ערך, התשכ”ח – 1968 – עיקרון הגילוי.

בקורס נראה מהן מטרות הגילוי וכיצד עקרון הגילוי מיושם, הן בשוק הראשוני )חובת פרסום

תשקיף; פטור מתשקיף; הרישום הכפול( והן בשוק המשני )חובות הדיווח השוטף(. כמו כן נעמוד

על האחריות, האזרחית, הפלילית והמנהלית בקשר לגילוי. בקורס נלמד על השפעות טכנולוגיית המידע על דיני ניירות ערך.

במסגרת הקורס יוצגו מושגים בסיסיים הקשורים לשוק ההון כגון: סוגי ניירות הערך הקיימים, מניות, כתבי אופציה, אגרות-חוב, יחידות השתתפות( והמשתתפים בשוק, החברות הנסחרות, החתמים, חברות הרישומים וכו'(, תוך דגש על רשות ניירות-ערך והבורסה לניירות ערך.

מגיוס הון להנפקה:
מטרת הסמינריון היא לחשוף את הסטודנטים בתואר השני לעולם גיוסי הכספים על ידי תאגידים, באופן אשר יאפשר להם להשתלב במחלקות תאגידים ושוק הון במשרדי עורכי דין.

הסמינריון עוסק בהיבטים משפטיים הנוגעים לגיוס הון על ידי תאגידים )חברות, שותפויות, שותפויות מוגבלות וכו’. במסגרת השיעורים בקורס יידונו דרכים מגוונות לגיוסי הון, הקצאה פרטית, הנפקה לציבור, מימון המונים, הלוואות עמיתים(; עיקרון הגילוי בדני ניירות ערך; גילוי ESG ;  תפקידם של שומרי הסף) עו”ד, רו”ח, חתמים, נאמנים לאג”חים, חברות דירוג, אנליסטים.

אחריות אזרחית, פלילית ומנהלית של התאגידים ונושאי המשרה שלהם.

מספר שיעורים יוקדשו להנחיה כללית אודות כתיבת עבודה סמינריונית במשפטים– איסוף מקורות, שימוש מושכל בבינה מלאכותית, מבנה העבודה הסמינריונית, כללי אזכור אחיד בכתיבה משפטית.

משפט בינלאומי פרטי:
הקורס “משפט בינלאומי פרטי” עוסק בסכסוכים אזרחיים שכרוך בהם יסוד זר אחד או יותר.  כשמוגשת לבית משפט בישראל תביעה אזרחית שכרוך בה יסוד זר עולות השאלות הבאות:

א.  האם בית המשפט בישראל יסכים לדון בתביעה?  על-מנת להשיב על שאלה זו נלמד את הכללים בדבר סמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל.  בנוסף, נדון בעילות אשר בהתבסס עליהן בית המשפט בישראל עשוי לסרב לדון בתביעה שבית המשפט מוסמך לדון בה, ובהן: פורום לא נאות, תניית שיפוט זר, עניין תלוי ועומד.

ב.  בהנחה שבית המשפט מסכים לדון בתביעה, לפי דין של איזו מדינה יפסוק בית המשפט הישראלי?  ייתכנו מקרים בהם בית המשפט בישראל יפסוק לפי דין של מדינה זרה.  הכללים הקובעים לפי איזה דין יפסוק בית-המשפט נקראים כללי ברירת הדין.  נלמד את כללי ברירת הדין בחוזים, בנזיקין, בקניין, בירושה וביחסי הממון בין בני זוג.   

בנוסף, נדון בהסדרים שנקבעו בחוק אכיפת פסקי חוץ ובפסיקה שפירשה חוק זה בעניין נפקותם של פסקי דין זרים במשפט הישראלי.