ד"ר יעל זילברשלג

אחראית תחום גריאטריה ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק

About

אחראית תחום גריאטריה ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו. שימשה כאחראית תחום ריפוי בעיסוק במערך הגריאטרי במחוז מרכז ב”מכבי שירותי בריאות, ניהלה את שירותי הריפוי בעיסוק במספר בתי אבות ומרכזי יום וכיהנה כחברת דירקטוריון של מרפאת אגם (שירותי אבחון גריאטרי רב מקצועי).

  • הערכה קוגנטיבית – תפקודית לקשישים:

הערכה קוגניטיבית-תפקודית פותחה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד”ר יעל זילברשלג: “ניבוי יכולתם של קשישים עם ירידה קוגניטיבית לגור באופן עצמאי ובטיחותי בביתם בקהילה: בניית מודל תיאורטי ובדיקתו באופן אמפירי”, שנעשתה במסגרת החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, בהנחייתה של פרופ’ נעמי יוסמן. המחקר נערך במרפאה הגריאטרית של מכבי שירותי בריאות במחוז המרכז, וזכה במענק ממכון המחקר של מכבי שירותי בריאות.

מטרות המחקר היו:
1. בניית מודל תיאורטי וגזירה של בטריית אבחונים ממנו לשם הערכה קוגניטיבית-תפקודית שבאמצעותה ניתן להעריך את יכולתו של הקשיש עם ירידה קוגניטיבית לגור באופן עצמאי ובטיחותי בקהילה. זאת תוך בדיקת יכולת קבלת ההחלטות והתפקודים המטא-קוגניטיביים שלו במהלך תפקודו היומיומי בסביבתו הטבעית.
2. בחינת יכולתה של ההערכה הקוגניטיבית-תפקודית לנבא את מסוגלותו של הקשיש לחיות באופן עצמאי ובטיחותי בקהילה.

כלי המחקר כללו בטריית אבחונים מבוססי-ביצוע להערכת התפקוד היומיומי (BADL and IADL), תוך הערכת מרכיבים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים העומדים בבסיס הביצוע של התפקוד. האבחונים שנבחרו הם מבחנים סטנדרטיים, שחלקם תורגמו לעברית.

מממצאי המחקר עולה ראשית כי ההערכה הקוגניטיבית-תפקודית נמצאה תקפה וישימה. שנית, היאמאפשרת לקלינאי להעריך את יכולתו של הקשיש עם ירידה קוגניטיבית לחיות באופן עצמאי ובטיחותי בביתו בקהילה ולקבוע המלצות בהתאם. כמו כן, באמצעות הערכה זו ניתן לנבא יכולת זו לאורך זמן.

בהיבט התיאורטי המחקר מציג מודל המשקף את דרך ההערכה המומלצת והמרכיבים השונים הנדרשים להערכה ולניבוי יכולתו של קשיש עם ירידה קוגניטיבית להתגורר בביתו בקהילה באופן עצמאי ובטיחותי.

בהיבט היישומי, המחקר התמקד בפיתוח כלי אבחון, כנגזרת של המודל התיאורטי, לשימוש של מרפאים בעיסוק באוכלוסייה הגריאטרית. כלי אבחון אלה מאפשרים למרפאים בעיסוק להעריך ולנבא את יכולתו של הקשיש עם ירידה קוגניטיבית לגור בביתו בקהילה, באופן עצמאי ובטיחותי, ולתת המלצות בהתאם.

לפיכך ההשלכות היישומיות של המחקר משמעותיות עבור מערכת הבריאות, אנשי המקצוע ובפרט מרפאים בעיסוק, הקשישים עצמם והמטפלים העיקריים שלהם. בהיבט המתודולוגי, תרומתו של המחקר היא בשימוש בכלי אבחון, מבוסס-עיסוק, המקובל כיום במקצועות הבריאות, נחשב לבעל תוקף אקולוגי גבוה ומתאים לעקרונות של מקצוע הריפוי בעיסוק. כמו כן מהמחקר התקבל ידע מקצועי ויישומי באשר לכלים שהרכיבו את ההערכה הקוגניטיבית-תפקודית.

כלי אבחון והערכה*

  • אבחון ה-PASS
    אבחון תצפיתי, מבוסס עיסוק, שפותח לאוכלוסייה המבוגרת במטרה להעריך תפקודי יומיום החיוניים למגורים בקהילה. כמו כן מטרתו לעזור למטפלים בקביעת סטאטוס תפקודי ושינויים תפקודיים, בקביעת מטרות טיפול ובבניית תכנית שחרור מבית החולים.

– PASS Home
– PASS Home Test Manual
– PASS Home 4.0 Hebrew
– PASS Home manual Hebrew

PASS Home 4.0 Hebrew -בתוספת 2 משימות

  • אבחון ה-EFPT
    אבחון תפקודי שפותח במטרה להעריך ביצוע של תפקודים ניהוליים תוך כדי ביצוע מטלות יומיומיות, כמו גם לקבוע את יכולתו של הפרט לתפקוד עצמאי ואת מידת העזרה הנחוצה לו במילוי מטלות אלו.

– EFPT Manual Hebrew
– EFPT Additional information
– aEFPT Task Medication sorting Hebrew

  • אבחון ה-SPACED
    אבחון ה-SPACED הוא גרסה מקוצרת של האבחון Assessment of Capacity for Everyday Decision Making (ACED).  אבחון ה- ACED פותח במטרה להעריך יכולת קבלת החלטות בפתרון בעיות תפקודיות בחיי היומיום. הגרסה המקוצרת מאפשרת  לבוחן לראיין אדם עם כל בעיה תפקודית, שיש לה לפחות פתרון אחד אפשרי.

The Short Portable ACED  –
The Short Portable ACED Hebrew –

  • אבחון ה-HOEA
    אבחון שפותח במטרה להעריך את הסביבה של האדם על מנת לקבוע את יכולתו לגור באופן בטיחותי בביתו.

                 HOEA Hebrew –

  • הערכת ה-Cognitive OT Functional Evaluation of the Elderly :COFEE.

  הערכת ה-COFEE –

 מכתב דוגמא לסיכום הערכת ה-COFEE –

 מצרכים להערכת ה-COFEE –

מאמרים*

 American Bar Association, & American Psychological Association. (2008). Assessment of older adults with diminished capacity: A handbook for psychologists. Washington, DC.

 Sessums, L. L., Zembrzuska, H., & Jackson, J. L. (2011). Does this patient have medical decision-making capacity?. JAMA306(4), 420-427.

 Poulin, V., Korner‐Bitensky, N., & Dawson, D. R. (2013). Stroke‐specific executive function assessment: A literature review of performance‐based tools. Australian occupational therapy journal60(1), 3-19.

 Chisholm, D., Toto, P., Raina, K., Holm, M., & Rogers, J. (2014). Evaluating capacity to live independently and safely in the community: Performance Assessment of Self-care Skills. The British journal of occupational therapy, 77(2), 59-63.

Hahn, B., Baum, C., Moore, J., Ehrlich-Jones, L., Spoeri, S., Doherty, M., & Wolf, T. J. (2014). Development of additional tasks for the Executive Function Performance Test. American Journal of Occupational Therapy68(6), e241-e246.

מצגות*

*כל החומרים שהועלו לאתר הינם ברשות המחברים.
*כל החומרים תורגמו באישור המחברים
*החומרים מיועדים למרפאים בעיסוק שהשתתפו בסדנה להערכה קוגניטיבית-תפקודית בהנחיית ד”ר יעל זילברשלג.

Education

דוקטורט (Ph.D.)

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה, 2015. 

תואר שני

גרונטולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, 2007. 

תואר ראשון

בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל-אביב, 1993.

Teaching Areas

גרונטולוגיה, ריפוי בעיסוק גריאטרי, PBT - תיאורי מקרה בתחום הגריאטרי, מסטודנט לאיש מקצוע.  

Research interests

גרונטולוגיה וגריאטריה.

Selected Publications