ד"ר ליאור נוי

ד"ר נוי ליאור

סגן ראש, בית הספר לטכנולוגיה ומדעים

יצירת קשר

אודות

ד״ר ליאור נוי הוא חוקר יצירתיות, בעל דוקטורט במדעי המחשב ממכון ויצמן, ורקע בפסיכולוגיה וחקר המוח. המחקר שלו עוסק במציאת העקרונות הבסיסיים של חיפוש יצירתי. בנוסף הוא עוסק שנים רבות באלתור כשחקן ומורה בשיטת תיאטרון פלייבק, תאטרון אימפרוביזציה המבוסס על סיפורי-חיים אמתיים.

במהלך פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ביחד עם פרופ’ אורי אלון, הוא פיתח גישה חישובית לחקר היצירתיות והסנכרון הבין-אישי. בשנת 2012 הם הקימו את מעבדת התיאטרון במכון ויצמן, מקום מפגש של מחקר בפיזיקה, מדעי ההתנהגות ואומנויות הבמה. כיום הוא חוקר ומרצה במרכז האקדמי אונו, שם הוא מלמד קורסים ביצירתיות, חדשנות ומדעי המחשב.

תחומי המחקר הנוכחיים שלו עוסקים בקשר בין יצירתיות ובטחון, בפיתוח כלים חישוביים לחקר אינטראקציה יצירתית ובחיבור בין עולם היצירה ועולם הבינה המלאכותית.

השכלה

Ph.D

מדעי המחשב - מכון ויצמן למדע, 2009.

M.Sc

מדעי המחשב - מכון ויצמן למדע, 2003.

B.Sc

מדעי המחשב ופסיכולוגיה - אונ' תל אביב, 1999.

תחומי הוראה

יצירתיות, חדשנות ומדעי המחשב.

תחומי מחקר

יצירתיות חישובית (computational creativity) יצירתיות קולקטיבית (collective creativity) סנכרון בין-אישי (interpersonal sync) אלתור (improvisation) פעולה משותפת (joint action)

פרסומים נבחרים

Noy, L., Dekel, E., & Alon, U. (2011). The mirror game as a paradigm for studying the dynamics of two people improvising motion together. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(52), 20947-20952.
Noy, L., Levit-Binun, N., & Golland, Y. (2015). Being in the zone: physiological markers of togetherness in joint improvisation. Frontiers in human neuroscience, 9, 187.
Hart, Y., Mayo, A. E., Mayo, R., Rozenkrantz, L., Tendler, A., Alon, U., & Noy, L. (2017). Creative foraging: An experimental paradigm for studying exploration and discovery. PloS one, 12(8), e0182133.
Noy, L. (2014). The mirror game: a natural science study of togetherness. Performance Studies in Motion: International Perspectives and Practices in the Twenty-First Century, 318-327.
Noy, L., Alon, U., & Friedman, J. (2015). Corrective jitter motion shows similar individual frequencies for the arm and the finger. Experimental brain research, 233(4), 1307-1320.