מנהל עסקים

הבורסה לניירות ערך: באתר ניתן למצוא מידע שוטף על המסחר בבורסה, סקירות, מחקרים ולוחות נתונים בנושאים הקשורים למסחר ולשוק ההון.

מאיה: מערכת אינטרנט להודעות של החברות הנסחרות בבורסה

רשות ניירות ערך: אתר ממשלתי של הרשות לניירות ערך מכיל את פרסומי הרשות, מאמרים, פסיקה וחקיקה בנושא ניירות ערך ומחקרים של המחלקה הכלכלית.

TASE:  אתר הבורסה לניירות ערך בשפה האנגלית

InfoMine

Google scholar

Microsoft Academic Search

DOAJ – כתבי עת בגישה פתוחה, המכסים את כל תחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי החברה והרוח.

משפטים

infomine

 BUBl

 Google scholar         

Live academic

RoBoLo מאגר מידע משפטי בחינם

DOAJ – כתבי עת בגישה פתוחה, המכסים את כל תחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי החברה והרוח.

מקצועות הבריאות

מוסיקה

  • ארכיון הצליל הלאומי בספרייה הלאומיתקטלוג מרכז המוזיקה של הספריה הלאומית כולל רשומות של ספרים, הקלטות, תווים, ארכיונים אישיים וארכיונים של מוסדות וקהילות. הקטלוג כולל גם את ארכיון הצליל, שבו הקלטות של מוזיקה עממית, פופולרית ואמנותית, אשר מקורותיה ישראליים, יהודיים או ארץ-ישראליים (מקהילות שונות בארץ).
  • ALL MUSIC : לחיפוש מאמרים, אלבומים וקטי שמע.
  • DOAJ – כתבי עת בגישה פתוחה, המכסים את כל תחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי החברה והרוח.
  • Tunefind : אתר המאפשר לחפש מוסיקה בסרטים
  • MFDB
  • ClassicalNET: ניתן למצוא מידע על מלחינים, יצירות, מאמרים וספרים.
  • Bach cantatas: מידע על הקנטטות של בך , כולל אפשרות לחיפוש תווים, מאמרים על המוסיקה של באך, מידע ביוגרפי, סרטים, תרגומים של הקנטטות (כולל לעברית) ועוד.

 

  • WIMA: ארכיון תוים. התמזגו עם ISLP.
  • ויקי-תווים:  CPDL – Choral Public Domain Library. חיפוש תווים לפי שמות יוצרים ויצירות. מאפשר חיפוש במספר קטגוריות.
  • IMSLP: חיפוש תווים והקלטות   על פי שמות מלחינים  ותקופות.
  • Music-scores: אתר המכיל מידע על מלחינים וכלי נגינה, ומאפשר חיפוש בממשק גוגל של תווים הקלטות לפי שם מחבר או שם יצירה.
  • Real Book Site: אתר המכיל תווים לשירי ג’ז.
  • Free Jazz Real Book: אתר המכיל תווים לשירי ג’ז. High Hopes Chord Chart
  • Free-scores.com : אתר המכיל תווים ויצירות להשמעה. מאפשר חיפוש לפי כלי נגינה, מלחין, ז’אנר מוסיקלי.
  • Scorser: מנוע חיפוש. תווים, אקורדים, יצירות להשמעה. מאפשר חיפוש לפי מלחינים, כלי נגינה, סוג יצירה.

 

חברה וחינוך

טיפים למשתמש

  • הלמ”ס למצגת הדרכה על המאגר לחץ כאן למידע על המאגר לחץ כאן
  • פורטל בין-לאומי להכשרת מורים בשפה הערבית מאגר מקוון וייחודי מסוגו של תכנים בנושאי הכשרת מורים, הוראה, פדגוגיה וחינוך, בדגש על תחומי העניין של אנשי חינוך דוברי ערבית
  • מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל: במאגר מונגשים נתונים סטטיסטיים, רשומות ביבליוגראפיות בתחום מדעי החברה והבריאות, שאלונים, דוחות מחקר ועוד
  •  ERICנושא: מאגר מידע של משרד החינוך האמריקני עוסק בנושאי חינוך בהקשריו הרחבים. מכיל ציטוטי מאמרים מכתבי עת, ספרים, דוחות, כנסים ועוד. ישנה גישה לטקסט המלא של חלק מהפריטים.
  • DOAJ – כתבי עת בגישה פתוחה, המכסים את כל תחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי החברה והרוח.

(ראשי תיבות של Portable Document Format) הוא סטנדרט פתוח של חברת Adobe עבור קבצים המשלבים טקסטים ותמונות, שניתן להעביר בקלות בין פלטפורמות. ישנם מספר תוכנות קריאה של קבצי PDF שהן לא התוכנה של אקרובט אלא תוכנות אחרות פירוט והסברים על התוכנות השונות ניתן למצוא פה. על מנת ליצור קבצי PDF רוב התוכנות דורשות תשלום. אולם גם לכך יש פתרונות חינמיים עליהם ניתן לקרוא כאן

אתם כותבים מכתב באנגלית ומעוניינים שהתוצאה תצא בכתיב נכון. לשם כך יש לנו את בודקי האיות השונים . נכון, פתרון יעיל יהיה לפתוח את הוורד לכתוב שם ולעבוד עם בודק האיות של האופיס . אולם מה קורה כשאנחנו רוצים לענות למיילים באנגלית או לכתוב תגובה באתר אינטרנט באנגלית האם כל הזמן נצטרך לפתוח את הוורד בשביל זה? לשם כך אנו ממליצים לכם להתקין את הסרגל כלים של גוגל. בין שאר הפיצ’רים שמציע סרגל כלים זה מוצעת בדיקת איות.

אנחנו כותבים את המכתב שלנו באנגלית, או את התגובה, מסמנים שאנו מעוניינים בבדיקת האיות ולאחר מכן, במידה שיש, מתקנים את שגיאות הכתיב שלנו לפי האופציות המוצעות לנו. (עוד על סרגלי כלים ניתן לקרוא כאן או כאן ). 

יתרון נוסף שמציע סרגל כלים זה, הוא שמירת  המועדפים שלנו כך שבכל מחשב שנכנס אליו, במידה ויהיה מותקן עליו  סרגל הכלים של גוגל נוכל לראות  ולהשתמש באתרים המועדפים שלנו. (שירות דומה לשמירת מועדפים מציע אתר  דלישיוס אתר זה נותן לנו גם לחפש במועדפים של אנשים אחרים באותו נושא בו אנו מעוניינים וכך לגלות אתרים נוספים שיעזרו לנו )

ישיבה כל היום מול מחשב יכולה ליצור מספר בעיות בריאותיות. דלקת בשורש כף היד עקב שימוש יתר ולא נכון במקלדת ובעכבר, כאבי גב וצוואר תפוס כתוצאה מתנוחת ישיבה לא נכונה. כדי להימנע מבעיות אלו יש צורך לשבת בצורה נכונה מול המחשב. להלן שני מדריכים שיעזרו לכם להתמודד  עם בעיות אלו מדריך וידאו , טיפים לישיבה נכונה מול מחשבסידור תחנה עבודה ארגונומית

המרת קבצים

קניתם דיסק ואתם מעוניינים לגבות אותו על המחשב, או שאתם מעוניינים להמיר את השירים בדיסק לקובצי MP3  כדי שתוכלו לשמוע אותם בנגן. צילמתם סרטון במצלמה הדיגיטאלית שלכם, הסרטון יוצא בפורמט MOV ואתם מעוניינים להמירו לפורמט שיזוהה על ידי נגן ה DVD שלכם. להלן רשימה של המלצות על תוכנות ושירותים שיוכלו לעזור לכם:

ובמידה ואינכם מעוניינים בהתקנת תוכנות על המחשב שלכם ואתם מעדיפים לקבל את שירות המרת הקבצים על הרשת להלן סקירה של כמה וכמה שירותים בתחום, וכן, רשימה של 101 כלים להמרת קבצים מקבצים שונים

הגעתם למחשב  ואתם מעוניינים להקליד בשפה אחרת מן השפות הקיימות על המחשב. למשל , טסתם לחו”ל ואתם נכנסים לקפה אינטרנט ומעוניינים להשיב למייל שקיבלתם מהבית או סתם לכתוב מייל לאנשים ולתאר את הטיול שלכם, הבעיה היא שלא מותקנת על  המחשב  שעליו אתם יושבים השפה בה אתם מעוניינים (בין אם זאת רוסית, עברית , צרפתית או ערבית)

הפתרון:

ישנם אתרים ברשת שמספקים אפשרויות להקלדה על מקלדת וירטואלית בשפה בה אתם מעוניינים כאשר  לאחר מכן תוכלו להעתיק את החומר שהקלדתם ולהדביקו היכן שאתם צריכים אותו. אתר שכזה הוא האתר http://www.gate2home.com/ (מומלץ ביותר למי שיודע הקלדה עיוורת). אתר שמפנה לאתרים שמציעים מקלדות בערבית  הוא האתר הזה. אתר נוסף שמציע מקלדות במספר שפות http://keyboard.lab.co.il/ אתר זה מאפשר גם לנקד את מה שכתבתם בשפה העברית. אולם ניקוד בעברית הוא משהו שקיים באופן מובנה במערכת ההפעלה.

השלבים לניקוד:

  •      caps lock – לוחצים על כפתור הקפסלוק ומשאירים אותו לחוץ
  •      shift – לוחצים על השיפט תוך כדי שעומדים מאחורי האות שאותה מעוניינים לנקד ובוחרים את הניקוד בו אנו מעוניינים מתוך   שורת הלחצנים שבין הטילדה ( הכפתור עם הסימן ~ משמאל ל 1 ) ועד לכפתור   BACKSPACE

כשאנו מחפשים מידע בתוך מנוע חיפוש כגון  GOOGLEאו YAHOOהמידע שאנו מקבלים הוא מידע נגיש שפתוח לגולשים. אולם לא כל המידע שנמצא ברשת האינטרנט הוא נגיש. ישנם אתרים שדורשים הרשמה לפני שניתן להיכנס אליהם או למשל “כפי שאומרת ענבר יסעור, מידענית עצמאית המייעצת לחברות מסחריות. מאגרי פטנטים בארה”ב, פתוחים לציבור הרחב, אך אינם נגישים לחיפוש בגוגל – כך גם מאמרים של מוסדות מחקר שניתנים רק בתשלום” ( ליאור הנר, 19/11/06,  דה מארקר ).

כך שכאשר אנו מעוניינים לחפש חומר בנושא מסוים ולא מצאנו את החומר ברשת החופשית נחפש אותו באחד ממנועי החיפוש והמאגרים של הרשת הסמויה מהעין כגון מנוע החיפוש TURBO10 או FAGANFINDER.

לקריאה נוספת בנושא : מצגת פאוור פוינט מאת אביבה שרבט רשימת מאגרים ומנועי חיפוש המתמחים ב invisible web (מתוך אתר search engine watch)

אתם מתעניינים בשיווק, קראתם ספר של סת’ גודין (ניתן למצוא את ספרו פרה סגולה בספריה) ומעוניינים לשמוע הרצאה שלו. כיום ניתן למצוא ברשת הרצאות וידאו של סופרים ומרצים מבוקשים .

שתי הרצאות של סת’ גודין לדוגמא:  All marketers are liars ן- Seth Godin at Gel 2006

האתרים שכדאי לחפש בהם הרצאות אותם אתם מעוניינים לשמוע : Youtube ו Google Video . אחד מהדברים שאפשר ללמוד מההרצאות הללו הוא איך להכין מצגת פאוור פוינט ולהעביר אותה באופן מעניין כמו שצריך. שתי נקודות מבט מעניינות על השימוש בפאוור פוינט ניתן למצוא אצל שיזף רפאלי התומך בהשפעת התוכנה ולעומתו ניתן למצוא את יובל דרור המתנגד להשפעת התוכנה, בבלוג של יובל דרור אנחנו יכולים למצוא ויכוח מעניין בנושא. 

גל מור הגדיר את הרשתות החברתיות כשירותים מקוונים המאפשרים להרחיב את מאגר החברים. מדובר בעצם ביצירת קשרים בין אנשים כאשר מתוך הכרות עם חבר אחד מגיעים להכרות עם חבר נוסף וכן הלאה. כפי שמור מציין, הרשתות החברתיות נבנו על פי תאורית העולם הקטן של הסוציולוג סטנלי מילגרם משנת 1967, הגורסת כי תוך שישה צעדים ניתן למצוא קשרים בין האדם שנמצא בצעד הראשון לבין האדם שנמצא בצעד השישי (עוד על מחקר זה ניתן לקרוא בספר נקודת מפנה של מלקולם גולדוול). כך בעצם על ידי הכרות עם אדם אחד ברשת החברתית אני מכיר את החברים שלו ומהחברים שלו אני מכיר עוד אנשים וכך מתרחב לו המעגל החברתי. בארץ ניתן למצוא את הרשתות החבריות הבאות SHOX, וקפה דה מארקר ואילו רשתות בין לאומיות מפורסמות הן facebook Myspace וlinkedin.
עוד על רשתות חברתיות ניתן לקרוא ברשימת הכתבות שפורסמו בנושא במגזין דה מארקר וכן במאמר זה מאת יגאל חמיש ובסקירה ממצה זו של עמי סלנט.

Optical Character Recognition. זוהי טכנולוגיה המאפשרת לעבד טקסט סרוק. הטכנולוגיה כוללת ניתוח של הטקסט הסרוק ותרגום תמונות האותיות לקוד המזוהה על ידי המחשב כגון ASCII ולהפכו לטקסט הניתן לעריכה על ידי מעבדי תמלילים שונים כגון WORD  או טקסט. עוד בנושא ניתן לקרואכאן

RSS- Really Simple Syndication / Rich Site Summary

רוני שני מציינת שמדובר בפרוטוקול הפצת מידע שפותח על ידי נטסקייפ בשנת 1999 על מנת לספק לגולשים בפורטל שלה אסופת חדשות מותאמת אישית שמקורן באתרי אינטרנט שונים, מאמר ממצה בנושא ניתן לקרוא כאן.  חנן כהן מציין שמדובר  בפורמט שנוצר על מנת להפיץ מידע באופן הפשוט ביותר.  התוכן המופץ על ידי פורמט זה אינו מוגבל על ידי הדרך בה עוצב הדף המקורי בו מוקם התוכן (למרות שכיום ניתן למצוא פידים של  RSS שמציגים את התוכן כפי שהוא מוצג באתר המקור). כיום יכול המשתמש להירשם לשרות כמו NETVIBES אוMYHOMMY וליצור לעצמו פורטל אישי אליו הוא מרכז את העדכונים (בפורמט הRSS)  של הדברים שמעניינים אותו ברחבי האינטרנט. להסבר כיצד להשתמש בקורא הRSS של IE7 לחצוכאן

קיימים ויכוחים והגדרות שונות למה בדיוק מתכוון המונח שנהפך ל”באזז וורד”. על פי מאמר של טים אוריילי, טובע המונח. יש להתייחס אליו כאל מרכז של מערכת של עקרונות ונהלים שקושרים את האתרים השונים השייכים לזרם זה. ומשתמשים בטכנולוגיות התומכות בכך ומעשירות את חווית המשתמש כגון שימוש בAJAX(שפה המשלבת בין XMLל JAVAומספקת יכולות טכנולוגיות שלא מצריכות רענון מחדש של דף האינטרנט בפניה בין השרת ללקוח עוד על AJAXאפשר לקרוא כאן )
מיצוב אסטרטגי: הרשת כפלטפורמה
מיצוב המשתמש: המשתמש שולט במידע שלו

יכולות עיקריות:

  • מתן שירותים, לא תוכנה ארוזה
  • ארכיטקטורה של השתתפות
  • התמודדות עם עלות-תועלת
  • התוכנה לא מוגבלת לשימוש במכשיר אחד.
  • שימוש במשאבי הידע קהילתיים
  • שילוב בין מקורות מידע ועיבודם

עוד בנושא  WEB2.0 ניתן לקרוא כאן וכאן
מדריך אתרים לאתרי WEB2.0
להסברים בנושא הזנב הארוך ניתן לקרוא אצל אורי ברוכין ואצלשלומית הברון

בלוג (blog קיצור של weblog), יומן רשת, הוא מונח שנתבע בשנת 1997 על ידי ג’ון ברגר.  כל פרסום על גבי הבלוג נקרא פוסט כאשר הפרסומים מסודרים בצורה כרונולוגית כשהפרסום האחרון שפורסם מופיע הראשון. האדם שכותב בלוג מכונה בלוגר (bloger) והבלוג שלו נמצא בבלוגספרה. לקריאה נוספת ולהרחבה בנושא:
אתרי בלוגים גדולים בישראל:

פודקאסט הוא קובץ מולטימדיה (בדרך כלל MP3) המופץ על רשת  האינטרנט על ידי שימוש בהפצת  RSS ומיועד להשמעה על נגנים אישיים ומחשבים אישיים ומהווה מעין תכנית רדיו אישית. בשונה משידורי רדיו רגילים שבהם צריכים להכנס לתחנה מסויימת, המעוניינים לשמוע את הפודקאסט נרשמים כמנויים לשידור וקובצי המדיה של הפודקאסט נשלחים למחשבם האישי.  מקור השם מחולק לנגן הפופולארי- ipod מתוצרת Apple ולמילה שידור- broadcasting.  כל אחד יכול בעצם ליצור פודקאסט אם יש בידו את האמצעים הטכנולוגיים המתאימים  (לקריאת מדריך בנושא). עוד על ההיסטוריה של הפודקאסט ניתן לקרוא כאן

פודקאסטים בעברית לדוגמא:

היום כאשר רובנו חושבים על חיפוש ברשת האינטרנט קופץ לנו שם אחד לראש GOOGLE והמתחרים הגדול שלו YAHOOוbing(מנוע החיפוש של מיקרוסופט) אבל מלבדם  יש עוד הרבה מנועי חיפוש.
אנו נציג כאן רשימה של מנועי חיפוש  שנקווה שיעזרו לכם:

snap – מנוע חיפוש זה יספק לכם תצוגה מקדימה של דף האינטרנט של התוצאה בה אתם מעוניינים.
exalead–   מנוע חיפוש זה יספק לכם תצוגה מקדימה של דף האינטרנט של התוצאה בה אתם מעוניינים כמו כן המנוע יציע מונחים נוספים שיעזרו לנו בחיפוש.
vivisimoyippy – מנועי חיפוש המציגים את התוצאות באשכולות של מידע   (clusters) וכך למעשה עוזרים למקד את החיפוש
findsound – מנוע חיפוש יעודי לצלילים.
ez2finddogpile רבי מנוע: מנועי חיפוש אלו מביאים תוצאות חיפוש מתוך האינדקסים של מספר מנועי חיפוש בבת אחת.
pandia– מנוע חיפוש המאפשר חיפוש רגיל ובנוסף גם חיפוש כרב מנוע.
Geniusfind – מדריך למנועי חיפוש ספציפים לפי תחומים.
technorati–  מנוע חיפוש בבלוגים.

ישנם מנועי חיפוש המאפשרים למשתמש הקצה לבחור באילו אתרים למקד את החיפוש וכך למקד את החיפוש בשביל משתמש הקצה. מנוע חיפוש אחד כזה הוא rollyo – המאפשר  לבחור  מנוע חיפוש כפי שהוסבר לעיל כמו כן, ניתן להירשם וליצור מנועי חיפוש שונים. שירות כזה ניתן למצוא גם אצל  גוגל. דוגמא למנוע חיפוש כזה ניתן לראות ב מנוע חיפוש הניסיוני שמחפש בבלוגים בעברית – שיצרה שושנה פורבס על ידי שימוש בשירות שניתן על ידי גוגל.

מקורות:
רשתי, ד. (2006). מנועי החיפוש לא רק גוגל. YNET מחשבים
צמתי מידע – מנועי חיפוש ושיטות

כולנו משתמשים בקבצים במחשבים שלנו בקבצי אודיו, קבצי וידאו, קבצי טקסט וקבצים שקשורים למערכת ההפעלה שלנו. (כאן תוכלו לראות מה הם הסוגים הנפוצים של הקבצים ולמה הם שייכים). במידה וקיבלתם קובץ במייל והורדתם אותו למחשב (אחרי שהאנטי וירוס שלכם לא מצא בו וירוס) ואתם רוצים לדעת איזה סוג של קובץ הוא ובאיזה תוכנה צריך להשתמש בשביל לפתוח אותו אתם יכולים להשתמש באתר filext , שם תוכלו לגלות מהו סוג הקובץ ואיזה תוכנה מסוגלת לפתוח סוג קובץ זה.

כיום ניתן לאתר ברשת האינטרנט מקורות רבים בהם ניתן למצוא ספרים מלאים. הפרוייקטים הבאים הם המוכרים ביותר: פרויקט גוטנברג ובארץ פרויקט בן יהודה.

בנוסף ישנם אתרים אחרים המספקים גישה לספרים ברשת.

אגדות – http://www.fairytalescollection.com/

ספרות – http://www.readprint.com/

פילוסופיה- http://www.wadsworth.com/philosophy_d/special_features/works.html

ספרים אלו הם בעיקר ספרים שפג תוקף זכויות היוצרים עליהם ולכן הגישה אליהם היא מלאה.  GOOGLE הקימה פרויקט, בו היא סרקה ספרים רבים לרשת כאשר הגישה לספרים אלה מתחלקת לשתיים. ספרים שפג תוקף זכויות היוצרים עליהם וניתן לראותם במלואם, וספרים שיש עליהם זכויות יוצרים, במקרה כזה גוגל מאפשרת גישה לחיפוש בתוך הספר ולעיון בדפים ספורים, אולם לא ניתן לראות את הספר כולו.  גוגל היא לא היחידה שפצחה בפרוייקט לסריקת ספרים וכיום ניתן למצוא פרוייקט כזה גם אצל מיקרוסופט

עברית שפה קשה” אבל לא רק לנו, גם לדפדפנים. הדרך שהדפדפנים קוראים טקסט היא מלמעלה למטה ומשמאל לימין. עברית היא שפה שנכתבת כידוע לנו מימין לשמאל מה שמעורר בעיות כמובן. פתרון אחד שנמצא לכך הוא קידוד העברית בשיטת ה ISO-VISUAL בשיטה זו העברית נכתבת הפוך (שלום=םולש) כאשר הדפדפן קורא את הכתוב משמאל לימין אנו נראה זאת רגיל. לכן כאשר אנו נכנסים לאתר מסוים ורואים את העברית בצורה הפוכה, יש להכנס לסרגל הכלים בדפדפן ל view> encoding ושם אנו בוחרים בHebrew)ISO-visual)  וכך נראה את הדף בצורה טובה.

יתרונות השיטה הויזואלית (מתוך האתר של רפאלי)

לעבודה בקידוד ויזואלי (Visual Encoding) יש כמה יתרונות:

  • אין מגבלה של תוכנת הפעלה הכוללת תמיכה בעברית. הורדת הפונטים הייחודיים לתקן ישירות  מהאינטרנט, מאפשרת צפיה בכל האתרים הכתובים בקידוד זה, בכל מחשב בעולם.
  • הצגת האתר מנותקת מבעיות של פיסוק וחלוקה למשפטים כמו בשיטה הלוגית

חסרונות השיטה הויזואלית (מתוך האתר של רפאלי)

  • מחייבת כתיבה עם גופן מסוג אחד בלבד.
  • השיטה מחייבת כתיבת האתר באופן הפוך.
  • שבירת שורה באופן לא הגיוני, כאשר המילה הראשונה (האחרונה מבחינת כיוון התקשורת!) שבשורה, יורדת לשורה תחתונה ונשארת בה בודדה.

ישנן שיטות קידוד נוספות לעברית שעליהן ניתן וכדאי לקרוא כאןאו כאן

הבעיה שמתגלה בהעתקה מאתרים שמקודדים בשיטת הHebrw)ISO-Visual) היא שכשמעתיקים מהאתר ומדביקים בדף וורד, העברית יוצאת הפוך.  איך פותרים את זה? ישנם אתרים שנותנים לנו להפוך את העברית כמו זה וזה או זה. פתרון נוסף הוא תוכנות שעושות לנו את ההיפוך הזה. תוכנה שכזו היא התוכנה הפוך על הפוך. תוכנה זו פותרת לנו עוד בעיה. התחלנו לכתוב מסמך ולפתע גילינו שכתבנו באנגלית במקום בעברית.

(akuo=שלום) התוכנה מספקת לנו אפשרות להפוך את האנגלית לעברית בלחיצת כפתור במקום למחוק את הטקסט ולכותבו מחדש.פתרונות נוספים ניתן למצוא כאן וכאן

אהוד קינן ממליץ כאן “אם קיבלתם מייל או מסמך בג’יבריש (קידוד ב-Westertn European), כמו הטקסט הזה: àôùøìäôåê àú äâ’éáøéù äìà ÷øéà ìòáøéú, ואתם לא מצליחים לקודד אותו בחזרה לעברית, פשוט העתיקו אותו והדביקו בעמוד הקידוד לעברית באתר של חנן כהן”

פתרון נוסף לבעיית האותיות שמופיעות בג’יבריש מופיע במעבד התמלילים WORD . בתפריט כלים מופיעה אפשרות של תקן טקסט מנותק. לאחר שבחרנו באפשרות זו, ניתן לבחור לאיזה שפה אנחנו מעוניינים לתקן את הטקסט (במקרה שלנו בעברית) וכן לבחור האם אנו מעוניינים לתקן את כל הטקסט או רק חלקים ממנו שאנו נבחר

בין אם זה בגלל עצלנות או בין אם זה בגלל שאתם לא ממש אוהבים לעבוד עם העכבר של המחשב הנייד, לאחר שמתחילים להתרגל לעבודה עם קיצורי המקלדת מגלים שזו דרך עבודה הרבה יותר נוחה ומהירה.

 

רשימה של קיצורים ניתן למצוא כאן (את הקיצור ליצירת קישור עשיתי למשל על ידי המקלדת SHIFT יחד עם חץ ימין כדי לסמן את המילה “כאן”  ואז לוחצים על CTRL+K כדי ליצור קישור ולהוסיף את הכתובת של הקישור, כתובת שאותה העתקתי מבעוד מועד כך על ידי צביעת שורת הכתובת בחלון הדפדפן עם הכפתור F4 , לחיצה על CTRL+C כדי להעתיק ועכשיו כל מה שהייתי צריך לעשות זה להדביק את הכתובת על ידי CTRL+V בחלון יצירת הקישור)

 

לרובנו יש על המקלדת מקש עם הלוגו של Windows מקש זה בצירוף עם מקשים שונים אחרים נותן לנו גם קיצורי דרך רבים המקלים על העבודה לעצלנים מביננו שאין להם כוח להושיט את היד לעבר העכבר כל פעם שהם מעוניינים לעבור לחלון אחר. (שאת זה עושים או על ידי ALT+TAB או על ידי לחיצה על WIN+TAB וכאשר מגיעים לחלון הרצוי לוחצים על ENTER   או על מקש הרווח) רשימת  קיצורים בשילוב עם כפתור ה WIN ניתן למצוא כאן

מעבר לכך, אם ברצונכם ליצור קיצור דרך משלכם לעבודה על מסמך של וורד (למשל קיצור דרך למספור) מה שעליכם לעשות הוא ללחוץ קליק ימני על אזור סרגלי הכלים של וורד ולבחור באופציה האחרונה של התאמה אישית, שם לבחור באופציה של לוח המקשים . בחלון שנפתח בוחרים בצד הימני בעיצוב ובצד השמאלי בוחרים (מסמנים) את FormatNumberDefault אם אין לפקודה זו צירוף מקשים מוקצה אתם יכולים להקצות קיצור משלכם (אני בחרתי ב CTRL+Q) כאשר כמובן יש לבדוק שהקיצור שבחרתם לא שייך לפקודה אחרת, מאשרים, וזהו. מעכשיו אם תרצו להוסיף מספור לדף שלכם במקום ללכת לעכבר כל מה שתצטרכו לעשות זה להקיש את הקיצור שבחרתם.

מדי פעם אנו רוצים לשלוח קובץ גדול לחבר, לגבות עבודה או מצגת כבדה במיוחד שיצרנו. הבעיה, שירותי המייל השונים מוגבלים ומגבילים בגודל הקבצים שהם מאפשרים לשלוח ולקבל (הכל במגבלות  האתר)

Yousendit – האתר מאפשר לך להעלות לשרתי החברה עד ג’יגה בחינם (כפוף כמובן לחוקי זכויות יוצרים, העברת חומר מוגן זכויות יוצרים עוברת על חוקי האתר) כך שתוכלו לשלוח את הקישור שבו נמצא החומר שהעלתם לחברים. היתרון בשירות: שירותי המייל השונים (וואלה, יאהו, ג’ימייל, נענע) מגבילים אתכם בגודל הקבצים שאתם יכולים להעלות להעביר ולקבל דרך המייל. בדרך זו אתם מעבירים את הלינק לחומר ולא את החומר עצמו. החומרים שהעלתם נשמרים למשך שבוע על שרתי האתר או עד ל 100 הורדות של החומר שהועלה.

Google Docs & Spreadsheets –  אתם חבורה של אנשים שעושה עבודה שדורשת מכם לנהל גליון אקסל או מסמך וורד. במקום שהגליון ישב אצל אחד מכם וכל פעם תצטרכו להפגש אצלו או לקבל גרסא לא מעודכנת של הגליון. ישנו שירות ברשת שנותן ליצור גליונות נתונים כך שגם קבוצה מוגדרת של אנשים תהיה בעלת גישה לנתונים ולעריכת הגליון.

גיבוי קבצים – ישנם אתרים רבים שמציעים אופציות שונות להעלאת ושמירת הקבצים ברשת. אתר אחד כזה הוא האתר My File Hut שמאפשר שמירה חופשית של עד MB 250 . גם באתר זה לאחר ששמרתם את הקובץ ישנה אפשרות לשתף אחרים ולתת להם לינק לחומר השמור (יתרון, הוא לא נמחק תוך שבוע) או אפשרות לשמור את הקובץ באופן שהגישה אליו תהיה פרטית בלבד.