תקציר קורסים – .M.A יהדות

אגדות חז”ל הן ז’אנר רחב של סיפורים ודרשות השזורים בתלמוד הבבלי והירושלמי וכן בספרות המדרש. אגדות חז”ל רובן ככולן עוסקות ביחסים בין אדם לחברו, בין אדם לבני משפחתו, לשכניו, לקהילתו, לסביבתו; יחסים בין עשירים לעניים, יחסים בין מורים לתלמידים, יחסים בין חכמים בבית המדרש, ובין מנהיגים למונהגים.

הקורס “אגדות חז”ל בין אדם לחברו” מבוסס על לימוד בית מדרשי של אגדות חז”ל, נבחין בין סוגי המדרשים ומטרתם, נלמד על הדמויות המרכזיות שמניעות את העלילה ועל המצב החברתי וההיסטורי של התקופה. יינתן דגש על שיתוף הסטודנטים במפגש, חיבור לחיים האישיים והמקצועיים, עם רלוונטיות למתרחש בחברה.

הקורס עוסק בתולדות עם ישראל מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. נעקוב אחר סוגיות יסוד בהתפתחות המרכזים היהודיים בימי הביניים, ואחר הסוגות הספרותיות של התקופה: שאלות ותשובות, הגות, פסיקה, פרשנות, קבלה ועוד. נתמקד בזהויות יהודיות ובמחלוקות בין זרמים השונים ובמפגש היהודים עם תרבויות אחרות: האסלאם והנצרות, שלעתים הוביל לרנסנס ולעתים לפרעות ולשמדות. כמו כן דגש יינתן למבנה הקהילות ולז’אנרים הספרותיים שנוצרו על ידי יהודים.

קורס המשלב סרטונים קצרים, קטעי למידה וקריאה ומטלות הבנה, בו נסקור את 12 הספרים המשמעותיים ביותר מהתנ”ך ועד היציאה לגלות בית שני ומעבר המרכז היהודי לבבל ואל תוך תקופת הראשונים- ספרות המקרא המגוונת לסוגיה, את ספרות הבית השני ואת ספרות חז”ל התנאית והאמוראית, ספרות הגאונים ותור הזהב בספרד. הסקירה מלווה בהקשר היסטורי, הכרות עם דמויות מרכזיות, ניתוח וקריאת טקסטים לדוגמא והמחשות נוספות.

קורס מקוון המשלב סרטונים קצרים, קטעי למידה וקריאה ומטלות הבנה, בו נסקור את 12 הספרים המשמעותיים ביותר מהרנסאנס של צפת, ספרות הקבלה של האר”י ומפעלו של ר’ יוסף קראו ועד לספרות ההשכלה והתחיה, כולל מבט אל הספרות העברית במאה ה-20. נכיר את הגברים והנשים שחוללו את הפלא המכונה “ארון הספרים היהודי”, וגם את דמויות השוליים שדעתם נדחתה אל מחוץ לקאנון. הסקירה מלווה בהקשר היסטורי, הכרות עם דמויות מרכזיות, ניתוח וקריאת טקסטים לדוגמא והמחשות נוספות.

הסמינר הנרטיבי שלנו ניצב בקדמה של המחשבה העדכנית אודות לימוד וידע אקדמי, סוחף את הלומדים לחוויה מעמיקה של הכרה עצמית חוקרת ומושכלת ומתכלל את הידע ומחקר שנרכשים בתואר לכדי יצירה אישית ומעצימה.

בסמינר אנו משתמשים בתיאוריות ובידע הנוצר בכיתה, על ידי הלומדים ולמען הלומדים, על מנת ליישם להבין ואף ליצור הקשרים וממשקים בין יהדות ישראליות ורב תרבותיות. המשימה המובילה את הסמינר היא לחשוף וליצור את הנרטיב הגדוש של הלומד, דרך עבודת צוות וליווי, מחקר ועבודה קונסטרוקטיבית, ולכתוב עבודה אודות מושג או נושא אישי בזיקותיו ובמשא ומתן שהוא מנהל עם החברתי, הלאומי והאנושי.

התרבות העברית היא תרבות קדומה כשהתנ”ך הוא תיעוד של חלק מרכזי ממנה. התנ”ך הינו ספריה מגוונת של חיבורים/טקסטים שכונסו יחדיו, והוא יסוד מוסד של שלוש דתות הייחוד היהדות, הנצרות והאסלאם אשר התפשטו ברחבי העולם וקנו שביתה בלב מיליוני אנשים וכך הפך לספר הנדפס הנפוץ ביותר.

התנ”ך מכונה בלשון חז”ל המקרא. הוא נמסר במשך יותר מאלף שנה והוא מספר לנו את ראשיתו של העם העברי, ופותח לנו צוהר לתולדות האמונה העברית, התפתחות השפה, ההיסטוריה ותהליך התהוותנו לעם ולאומה. גם אם אינו חיבור היסטורי per se המקרא הוא החלון לתרבות העברית וקורות העם העברי למן האלף השני לפנה”ס (התקופה שבה התמסד המקרא לנוסח אחיד יחסית).

בקורס ננסה להתחקות אחר סיפורם של האבות הקדמונים, אחר המידע ההיסטוריוגרפי ותהליך ההתפתחות שלנו לעם, אודות כינון חברה וממלכה ותהליכים חברתיים ופוליטיים שהביאו לחורבן ובהמשך לתקומה ולשיבת העם לארצו. בקורס נפגוש ספרים שונים, סיפורים שונים, ונעמיק בסוגיות שמזמנים לנו הסיפורים שנדמה לעתים שנלקחו מסדר יומנו.

דרך מפגש עם 12 דמויות או זוגות נכיר את הדילמות המרכזיות, היצירות המשמעותיות והמהלכים ההיסטוריים המרכזיים של התקופה שבין חתימת המקרא לבין חתימת התלמוד. נכיר מושגים יסודיים כגון מדרש, אגדה, פסיקה, תקנה, מסורת ומנהג. השיעור מלווה בקריאה משותפת של טקסטים מוכרים ואיזוטריים, השופכים אור חדש על מונחים מוכרים וכן הכרות עם חיי היומיום של הדמויות שחיו אותה תקופה, גברים ונשים, ילדים ומבוגרים, יהודים וגויים, עבדים ובני חורין.

לנוכח משבר המודרנה התפתחו בעולם ההגות היהודי בארצות הנצרות ובארצות האסלאם דפוסים שונים של תגובה ל’חדש’, החל מתגובה שלילית גורפת, דרך חיוב סלקטיבי ועד ניסיון לראות במודרנה שלב נוסף בהתפתחות היהדות. הקורס יבחן את המרחבים האידיאולוגיים, הזרמים והתנועות שעיצבו את תולדות עם ישראל בתקופה המודרנית ויעמוד על ההשלכות הלאומיות, התרבותיות, החברתיות והחינוכיות.

באמצעות סוגיות נבחרות  בתחומי ההשקפה, ההלכה, החברה  והחינוך נעמוד על ההיבטים העקרוניים שבדיונים ובפולמוסים ונכיר מגוון טקסטים מן התקופה הנידונה שנכתבו על רקע הקונפליקטים. כמו כן נראה כיצד הולידו פולמוסים אלה זהויות יהודיות חדשות, ונעמוד על ההבדלים בתגובות השונות בין מרכזים יהודיים שונים. הצירים המרכזיים שילוו את בדיקתנו יהיו: התודעה ביחס לעבר, תפיסת הקהילה היהודית ומוסדותיה והגישה להלכה של כל אחד מהמרחבים האידיאולוגיים שנדון בהם.