להלן המצגות מהכנס:
חומר עזר:
על סמני מסחר מאת עו”ד ז’קלין ברכה והגב’ נורית מעוז
קטגוריות סיווג וינה
טופס בקשה חדש לרישום סימן מסחר
חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (תיקון מס. 5 6.8.03 חוברת רשומות 1902).
נוסח תיקון מס. 6 שפורסם ברשומות
הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד – היבטים שונים
לי מאור, יועמ”ש מחלקת PCTוראש הדסק הישראלי בארגוןWIPO
לקראת סוף שנת 2007, עתידה מדינת ישראל לאמץ באופן רשמי את פרוטוקול מדריד- אמנה העוסקת ברישום בינלאומי של סימני מסחר. הדבר מהווה מפנה דרך לאופן בו יכלו להגן עד היום, חברות ויחידים, על סימני המסחר שלהם ועתיד, על- פי הערכות גסות, לחסוך לחברות ישראליות10 מליון שקלים בשנה ויותר.
לרישום סימן מסחר חשיבות עצומה שעה שמדובר במיתוג (branding של מוצרים). סימן מסחר הוא סמל בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורכי מכירות. סמל זה יכול להיות שם המוצר, הלוגו לצידו ועוד. שימוש בסימן על ידי גוף שאינו מורשה עשוי להיות מנוגד להסדרים שבפקודת סימני המסחר ולגרור צווי מניעה ופיצויים גבוהים במיוחד. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ועל ידי כך לקדם את שיווק מוצריהם. מובן כי הגבלת השימוש משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שימוש בשם דומה למוצר המקורי.
להגנת סימן מסחר תחולה טריטוריאלית מוגבלת אך תוקפה אינו מוגבל בזמן, כל עוד נעשה שימוש בסימן הרשום.
עם השנים התבררה חשיבותו הכלכלית של המותג המוגן על ידי סימן מסחרי והוא התפשט מענף מוצרי הצריכה בייצור המוני לכל ענפי הכלכלה, כמעט. ברשימת המותגים המובילים בעולם של השבועון Business Week, מופיעים מותגים בתחומים מגוונים כמו מחשוב (חומרה, תכנה ואינטרנט), אלקטרוניקה, מכוניות, ריהוט, בנקאות, תעופה, תקשורת, בידור ועוד.
רק לאחרונה דן בית המשפט המחוזי במחוז הצפוני של קליפורניה בתיק שמנהלת חברת American Blinds, הספקית הגדולה ביותר בארה”ב למוצרי טקסטיל, כנגד חברת גוגל העולמית בטענה כי גוגל מנצלת סימני מסחר כשהיא מאפשרת למתחרים של בעלי הסימן לקנות פרסומות שמופיעות בעת ביצוע חיפוש אינטרנטי אודות מידע על עסקו של בעל הסימן.
מספר טעמים לחשיבות הרישום של סימן מסחר. ראשית, הדבר תורם לוודאות כי השם המסחרי בו נעשה שימוש, אינו מפר סימן מסחר רשום של אחרים, ובכך עשוי למנוע השקעה עצומה בקידום ומיתוג שם מסחרי שלא יהיה ניתן בסופו של דבר להשתמש בו. הדבר כמובן גם יבטיח המנעות מהליכים משפטיים יקרים. רישום סימן מסחר גם עשוי למנוע מאחרים מלנצל את המוניטין וההשקעות של בעל הסימן.
רישום סימן מסחר בישראל נעשה באמצעות רשם סימני המסחר, ד”ר מאיר נועם, היושב בראש רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. נכון להיום, לא ניתן לרכוש הגנה בינלאומית על סימן מסחרי דרך רישום הסימן בישראל. רישום סימן מסחר בישראל אינו מקנה אלא הגנה טריטוריאלית כך שיש לבצע רישום בודד בכל מדינה בה מבקשים להגן על הסימן. לאור העלות הגבוהה והמורכבות הגדולה שבהגנה על סימן מסחר בכל מדינה ומדינה, עשרות אלפי מותגים משווקים כיום בחו”ל על ידי חברות ישראליות, מבלי שנרשמו לגביהם סימני מסחר ועלולים להיות חשופים לתביעות משפטיות.
פרוטוקול מדריד, אליו עתידה להצטרף בקרוב מדינת ישראל, הינו אמנה בינ”ל משנת 1996. הפרוטוקול מנוהל במסגרת “הסדר מדריד” הכולל גם את הסכם מדריד משנת 1891, ע”י הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), שהינו סוכנות של האו”ם. האמנה מאגדת למעלה מ- 70 מדינות (ארה”ב הצטרפה לפרוטוקול מדריד בנובמבר 2003. הקהילה האירופאית, הצהירה על כוונתה להצטרף להסדר מדריד, ומתנהלים מגעים לכך, עם הארגון העולמי לקניין רוחני). ההכרה בחשיבות הגלובלית של רישום זכויות בקניין רוחני ובייחוד בכל הנוגע לסימני מסחר קיימת זה מכבר במדינות האיחור האירופי. החל מאפריל 1996, האיחוד האירופאי יישם מנגנון לרישום סימן מסחר שמאפשר למבקשי סימני מסחר להגיש בקשה אחת בלבד לכל המדינות באיחוד (כיום 25 מדינות). הגוף אשר קולט את הבקשות לסימני מסחר באירופה הוא המשרד להרמוניזציה בשוק המקומי (OHIM). מנגנון הרישום המוסדר בפרוטוקול מדריד הינו מרחיק לכת עוד יותר בכך שהוא מאפשר למבקשי סימן מסחר לרשום את סימנם בכל המדינות החברות בו זמנית על ידי בקשה אחת ותשלום אחד לכל המדינות. מדובר בהליך פשוט ונוח כאשר זמן ההמתנה עד לרישום או מתן הסתייגות לרישום מוגבל לשמונה עשר חודשים. לאחר 18 חודשים, אם טרם נתקבלה תשובה מאת המשרד בו נתבקש הרישום, יירשם הסימן. הדבר מסעיר עוד יותר שעה שמדובר בניהול פשוט להפליא של הסימן לאחר הרישום שעה ששינויים לאחר הרישום כמו למשל שינוי בשמו או בכתובתו של הבעלים של הסימן המסחרי או חידוש הסימן יוכלו להעשות באופן מרוכז לכל המדינות המיועדות על ידי הליך אחד. דבר הפותר את ההזקקות להליך מורכב וארוך של תיקון מדינתי.
כחלק מן ההכנות שביצעה מדינת ישראל בשנים האחרונות לשם אימוץ הוראות פרוטוקול מדריד, תוקנו פקודת סימני מסחר והתקנות המופעלות מכוחה. כך, בתחילת 2007, נכנסו לתוקף תקנות אשר יאפשרו, עם אימוץ הפרוטוקול, להגיש באמצעות רשם סימני המסחר הישראלי, בקשה לרישום סימן מסחר במדינה או במדינות אחרות, החברות באמנה. לפרוצדורה זו יתרון בולט, באשר ניתן באמצעותה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בו זמנית במספר רב של מדינות. בנוסף, מחלקת סימני מסחר שברשות הפטנטים, תשיק בקרוב מערכת מחשוב שתאפשר הגשת בקשות דיגיטליות וניהול כלל תיק סימן המסחר באופן שכזה.
לפי עיקרון ההדדיות המתבקש מהצטרופותה של ישראל לפרוטוקול, ישמש משרד סימני המסחר הישראלי לא רק כמשרד “בית” עבור מבקשים ישראליים אלא גם ככתובת לקבלת בקשות בינלאומית לרישום סימני מסחר ה”מייעדות” את ישראל, כלומר תושבי או חברות חוץ יוכלו להגיש בקשות במדינות שונות, כאשר ישראל הינה מדינת יעד.דבר אשר אף הוא, עתיד להרחיבאת הפעילות המשקית.
אין ספק בחשיבות העצומה וביתרון הגדול שניתן למבקשים ישראליים עם הצטרפות מדינת ישראל לפרוטוקול. הקניין הרוחני מוכר כיום ככלי עזר חיוני בשיקולי המדיניות העסקית של כל חברה. זאת בעקבות תהליכי הגלובאליזציה, חשיפת החברות הישראליות לתחרות וההתמודדות של החברות הישראליות בשווקים הזרים. האמנות השונות העוסקות בקניין רוחני ומנוהלות על ידי ארגון WIPO, חיוניות להגנה הגלובלית על זכויות בקניין רוחני ומאפשרות הגנה במספר רב של מדינות בו זמנית ובעלות נמוכה יחסית לדרך ההגנה המסורתית המדינתית על-פי אמנת פריז שכן, אין עוד צורך להיזקק לעורכי דין זרים במדינות בהן מתבקשת ההגנה.
בהקשר זה יש להזכיר כי החל משנת 1996 מדינת ישראל חברה באמנה בינלאומית בדבר הגשת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים, ה- PCT. לאור ההצלחה האדירה לה זכתה אמנת ה- PCTבישראל כאשר כיום ניצבת ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם במספר הגשות לפטנט דרך האמנה (מקום רביעי ביחס לאוכלוסיה ומקום 15 במספרים מוחלטים), יש רק לצפות שגם עתידו של פרוטוקול מדריד יהיה דומה.
משלחת הקריה האקדמית אונו לסמינר WIPO – דצמבר 2016
