מכון מחקר למדדי אמון הציבור

מכון המחקר בראשות פרופסור שמואל האוזר בשיתוף עם   מציעים מדדי אמון הציבור

לקול קורא למענקי מחקר בנושא אמון הציבור בשוק ההון (מכון המחקר בראשות פרופ’ שמואל האוזר) – לחצו כאן >>

לצפייה בזמן אמת במדדי אמון הציבור – לחצו כאן >>

למחקרי המכון למדדי אמון הציבור – לחצו כאן >>

המדדים כוללים את מדדי האמון הבאים

מדד מומנטום של שוק המניות

המומנטום של שוק המניות נאמד לפי היחס בין שערי מדד המניות הכלולות במדד ת”א-35 (ממוצע נע על פני 5 ימי המסחר האחרונים)) לבין הממוצע הנע של שערי המניות בשנה האחרונה. יחס חיובי (מעל ל- 0) עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט חיובי של שערי מניות. יחס שלילי (מתחת ל- 0) עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט שלילי של שערי המניות בבורסה. 

מדד היחס בין אופציות Call לבין אופציות Put – סנטימנט של שוק המניות

מדד זה נאמד כממוצע נע של היחס בין נפחי המסחר באופציות Call (שמאפשרות לרוכשים אותן ליהנות מעליית מחירים בשוק) לבין נפחי המסחר באופציות Put (שמאפשרות לרוכשים אותן ליהנות מירידת מחירים בשוק), והוא נחשב לעיתים בעיני סוחרים בשווקים השונים כאינדיקציה לסנטימנט חיובי של המשקיעים כלפי שוק המניות, כשהוא גדול מ- 1, וסנטימנט שלילי כשהוא קטן מ- 1.

מדד יציבות שוק המניות

מידת היציבות של מחירי נכסים פיננסים בשווקים השונים, מושפעת ממידע חדש לגבי הפעילות העסקית בחברה בכלל ואירועים ספציפיים בחברה בפרט, מגורמים כלכליים פונדמנטליים, מאירועים פוליטיים וגיאופוליטיים משמעותיים, ממשברים שמשפיעים על יחסם של המשקיעים לשוק ההון, וכדומה. כל אלה הם חלק מהגורמים המעצבים את אמון הציבור ועל החלטות ההשקעה במסחר בנכסים אלה.

אומדן התנודתיות של שיעורי התשואה של המניות הוא במונחים שנתיים והוא נאמד על בסיס נתונים יומיים של מדד מניות ת”א-35, הכוללים את שער המדד הגבוה והנמוך בכל יום. בתקופות משבר, דוגמת המשבר בשנת 2008, המדד הגיעו לשיא של  55%, ומאז הוא ירד והגיע לממוצע של כ- 10% בשנת 2018.

בדרך כלל, לגבי מניות, תנודתיות גבוהה מ- 20% מעידה על חשש גדול של המשקיעים מהאירועים הצפויים בשוק ההון. תנודתיות גדולה מ- 30% מעידה על פאניקה בשוק ההון.

השיטות המקובלות לאומדן תנודתיות כוללות: סטיית תקן או סטיית תקן גלומה במחירי האופציות. אחד המדדים הידועים הוא מדד ה- VIX, הידוע בכינויו מדד הפחד והוא המבוסס על התנודתיות הגלומה במסחר באופציות.

מדדי היציבות השווקים השונים שאנחנו מציגים באתר זה מוצג במונחים שנתיים והוא נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי המניות הכוללים את שער המניות הגבוה והנמוך בכל יום.[1] 

מדד יציבות שוק האג”ח

נמדד על ידי התנודתיות של שיעורי התשואה על האג”ח שנובעת מאי הוודאות לגבי שינויי ריבית בשוק ומהאפשרות לחדלות פירעון של החברה.

אומדן התנודתיות במונחים שנתיים נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי מדד תלבונד-20 הכוללים את שער המדד הגבוה והנמוך בכל יום. בתקופות משבר, דוגמת המשבר בשנת 2008, המדד הגיעו לשיא של  33%, ומאז הוא ירד והגיע לממוצע של כ- 2.5% בשנת 2018.

בדרך כלל, לגבי אג”ח, תנודתיות של מדד שהיא גבוהה מ- 6% מעידה על חשש גדול של המשקיעים מהאירועים הצפויים בשוק ההון בכלל ומההסתברות לחידלון פירעון של החברה בפרט. תנודתיות גדולה מ- 10% מעידה על פאניקה בשוק ההון.

מדד יציבות שוק הקריפטו – ביטקוין

אומדן התנודתיות במונחים שנתיים נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי הביטקוין  הכוללים את שער המטבע הגבוה והנמוך בכל יום. בשנת 2014 ובשנת 2018, תנודתיות המדד היתה גבוהה במיוחד, יותר מ- 150%. בשנת 2018 ממוצע המדד עמד על 64%.

התנודתיות הגבוהה נובעת מאי הוודאות לגבי זהות הפעילים בשוקי ההון בעולם, עתידם של המטבעות הדיגיטליים, והגורמים המשפיעים על אופיים וערכם של המטבעות הדיגיטליים. 

מדד יציבות שוק הקריפטו – האיטריום

אומדן התנודתיות במונחים שנתיים נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי האיטריום  הכוללים את שער המטבע הגבוה והנמוך בכל יום. בכל השנים האחרונות, תנודתיות המדד היתה גבוהה במיוחד, יותר מ- 150%. בשנת 2018 ממוצע המדד עמד 83%.

התנודתיות הגבוהה נובעת מאי הוודאות לגבי זהות הפעילים בשוקי ההון בעולם, עתידם של המטבעות הדיגיטליים, והגורמים המשפיעים על אופיים וערכם של המטבעות הדיגיטליים. 

מדד הסיכון לחדלות פירעון

הסיכון לחדלות פירעון בשוק ההון נאמד לפי היחס בין סך השווי של החברות שהתשואה לפדיון  שלהן גבוהה מ- 8% בתוספת ריבית בנק ישראל, לבין סך שווי של האג”ח של כלל החברות שהנפיקו בבורסה. אומדן הסיכון לחדלות פירעון מבוסס על ההנחה שמחיר הון של אג”ח גבוה מ- 8% בחברות, מעיד על קשיים פיננסים וקשיים בגיוס חוב. בתקופות משבר, דוגמת המשבר בשנת 2008, המדד הגיעו לשיא של  22.4%, ומאז הוא ירד והגיע אף לשפל של כ- 1.3% בשנת 2018.

מדד פעילות בעלי עניין

פעילות בעלי עניין בשוק נאמדת על ידי ממוצע נע של היחס בין סך בעלי עניין רוכשים לבין סך בעלי עניין מוכרים. המדד מבוסס על ממצאים אמפיריים בספרות הכלכלית, לפיהם רכישות (מכירות) של בעלי עניין עשויות להוות אינדיקציה לעלייה (ירידה) של שערי המניות בחברה.[2]

מדד יחס התקשורת לאירועים בשוק ההון

יחס התקשורת לאירועים בשוק ההון מבוסס על היחס בין מספר הכתבות שהיו חיוביות במידה זו או אחרת כלפי שוק ההון לבין סך הכתבות החיוביות והשליליות. מדד גבוה מ – 1/2 מעיד שמספר הכתבות החיוביות גדול ממספר החברות השליליות, כלפי שוק ההון, והוא עשוי להוות אינדיקציה חיובית שמושפעת או משפיעה על היחס של המשקיעים בשוק ההון (יושק בקרוב).

 

[1] ראה מאמר של פרקינסון (1980) “The extreme value method for estimating the variance of the rate of return,” Journal of Business 53, 61–65.. ראה גם מאמר של האריס וילמץ (2007), ” Estimation of the Conditional Variance-Covariance Matrix of Returns using the Intraday Range “. בבדיקה של תוצאות המדד המוצע כאן לבין VIX, מצאנו מקדם מתאם של כ- 93%, בין השניים, למרות שהממוצע של המדד הנוכחי נמוך במקצת מזה של ה- VIX.

[2] ראה, לדוגמא, סקירה בינלאומית בסוגיה של: נג, וואנג וואנג (2016), Insider Trading, Informativeness, and Price Efficiency Around the World.